הלכה ליום שני כ"א תמוז תשפ"ג 10 ביולי 2023

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת היקר והנעלה

אבשלום (שושני) בן רבקה ז"ל

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

בני כיתתו בבית הספר היסודי

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה
האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להעלות על אותו שולחן מאכלי חלב. ויש אומרים שהטעם לגזירה זו הוא מחשש שיגעו הבשר והגבינה זה בזה ונמצא אוכל בשר בחלב. (כן פירש רש"י).

אכילה לבדו או עם אדם אחר
אין חילוק בענין זה, בין אם יושב לבדו, ועל השלחן נמצאים מאכלי חלב ומאכלי בשר, לבין אם יושב עם אדם אחר שאוכל שם מאכל בשרי או חלבי. שהרי בשני המקרים יש לחוש שיבוא לאכול מהמאכלים שאסורים עליו באכילה.

אינם מכירים זה את זה
אף על פי שהאוכל מאכלי חלב, אסור לו לאכול על אותו שלחן שחבירו אוכל בו מאכלי בשר, מכל מקום אמרו בגמרא (חולין קז:), שדווקא כאשר מדובר בשני אנשים שמכירים זה את זה, אסור להעלות על שלחן אחד מאכלי חלב או בשר, שמא יטעו ויאכלו זה משל זה, ונמצאים אוכלים בשר בחלב, אבל אם מדובר בשני אנשים שאינם מכירים זה את זה, כגון שני אנשים שמתאכסנים במלון ואינם מכירים זה את זה, הרי הם רשאים לאכול, זה בשר וזה חלב על שלחן אחד, משום שאין לחשוש כל כך שיאכל אדם ממאכלי אדם אחר שאינו מוכר לו.

ומן האמור נלמד, שהאוכל במסעדה, שמגישים שם גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב, ואוכלים בסמוך על גבי שלחנות שיושבים שם כמה אנשים בסמוך לשלחן אחד אף על פי שאינם חברים, הרי שאין איסור בדבר מצד אכילת בשר וחלב על שלחן אחד.

אבל באמת שהנסיון הוכיח, שבמקומות כאלה שמגישים שם גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב יחד, המכשולות מבחינת הכשרות מצויים מאד, והמלצרים והמבשלים אינם נזהרים כראוי להפריד בין הבשר לחלב, והרי קרוב מאד הדבר שיבואו לידי איסור, ויש להזהר במשנה זהירות לבדוק את איכות הכשרות במקום זה, האם ניתן בכלל לאכול שם על פי גדרי ההלכה.

אנשים היושבים רחוק
שני בני אדם האוכלים על שלחן אחד, זה בשר וזה גבינה, ויושבים רחוקים אחד מהשני באופן שאין האחד יכול לפשוט ידו וליטול ממאכלי חברו, יכולים לאכול כך אף בלי הפסק.  

ולסיכום: אין לאכול מאכלי חלב, על שלחן שמונחים עליו מאכלי בשר. וכן להיפך. ואם המאכל השני שייך לאדם שאינו מוכר, מותר לאכול על ידו, שהרי אין חשש שיבוא לאכול מהמאכלים של האדם הנוסף.

ובהלכה הבאה נביא עוד פרטים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
שלום לכבוד הרב,
1.מהי דעת מר'ן שר התורה בעניין מכירת חמץ? האם אפשרי לאכול או שחייב להקפיד על נאפה/נטחן לאחר הפסח?
2.כיצד יש להסתפר? וכיצד להתגלח? וכיצד יש להשאיר פאות? והאם פחות זה חובה?
3.מהו שיעור הפרשת חלה כדעת מר'ן? ואם עשיתי 1 קילו כיצד לנהוג?
תודה לכבוד הרב ובשורות טובות כ"ב תמוז תש"פ / 14 ביולי 2020

שיעור חלה, אלף שש מאות וחמישים גרם.

על קילו אין צריך להפריש חלה.

מותר לקנות דבר שנחמכר במכירת חמץ.

יש להניח פאות, והכוונה שלא להסתפר קצוץ לגמרי בפאות הזקן בצדדים, אלא להניח מעט שער, בערך חצי ס"מ.   

אם הם מכירים זה את זה מבחינה מקצועית, חברים לעבודה או מבית הכנסת וכו' אבל לא מצד קירבת משפחה או חברות ממש, האם עדיין צריכים לעשות היכר ביניהם כשאוכלים זה בשר וזה חלב? כ"ב תמוז תש"פ / 14 ביולי 2020

כן, גם זה נחשבת לחברות כי מכירים זה את זה. 

בקשר לבישול פרווה בכלי חלבי או בשרי, שכתבתם שמותר לאכול את המאכל עם חלב או עם בשר אם הכלי היה נקי. האם זה גם בכלי בן יומו שלא עבר מעת לעת? י"ג תמוז תשע"ו / 19 ביולי 2016

גם אם היה הכלי בן יומו, למנהג הספרדים יש להקל בזה. אבל האשכנזים מחמירים אם הכלי בן יומו. 

האם מותר לאכול פיצה עם טונה? א' אלול תשע"ב / 19 באוגוסט 2012

מנהג הספרדים שלא לאכול דג עם חלב. ובכלל זה פיצה עם טונה. ויש מיקלים בזה גם לספרדים, אך מנהגינו להחמיר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה