הלכה ליום ראשון כ"ד תמוז תשפ"ה 20 ביולי 2025

קטב מרירי – בריכה בין המצרים

במדרש שוחר טוב על ספר תהלים אמרו על הפסוק "מדבר באופל יהלוך", רבנן אמרי (חכמים פירשו), שד הוא (שד, כלומר מין מזיק שנברא בערב שבת בזמן בריאת העולם, והוא דמות שאינה רוחנית כמו המלאכים, אבל גם אינו גשמי ממש כמו בני האדם), רבי הונא בשם רבי יוסי אמר, קטב מרירי עשוי כמין קליפין קליפין, שערות שערות, עינים עינים, ובעין אחת הוא רואה, ועינו לתוך לבו, ואינו שולט לא בצל ולא בחמה, אלא בין חמה לצל, ומתגלגל ככדור, ושולט מארבע שעות ועד תשע, "ושולט משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב", וכל מי שרואה אותו נופל על פניו ומת. ובמדרש רבה מובא, "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", בימים אלו, משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שבהם קטב מרירי מצוי. ומבואר אם כן בדברי רבותינו אשר כל רז לא נעלם מהם, כי בימים אלו של בין המצרים, מצוי מזיק, ושמו קטב מרירי, ויש לכך השפעה על האופן שבו עלינו להתנהג בימים אלו.

יש להזהר שלא ללכת לבד בימים אלו מתחילת שעה רביעית של היום עד סוף שעה תשיעית, שבסך הכל הם שש שעות. (ושיעור שעות אלו, היינו שמונים שלוש שעות מעלות השחר, ומאז יש להזהר בכל זה במשך שש שעות. ושעות אלו הן שעות זמניות, דהיינו בימים אלו בארץ ישראל, כל שעה זמנית היא שעה ושליש השעה. ובסך הכל שמונה שעות רגילות, בערך מהשעה שמונה ורבע בבוקר ועד השעה שתיים בצהריים).

ומבואר בדברי הערוך השלחן, שאין איסור בזה אלא בדרך שאין שם בני אדם כלל, כגון מי שהוא מטייל ביערות וכיוצא בזה, אבל בתוך העיר במקום שבני אדם מצויים שם, מותר ללכת יחידי. (ויש המחמירים אף בתוך העיר, אך לא נהגו כן).

כמו כן יש להזהר מאד בימים אלו בשעות שאמרו שקטב מרירי מצוי בהן, שלא לעשות שום דבר שיש בו סכנה. ויש אריכות בענינים אלו במדרשים ובדברי הפוסקים.

ולכן, רבים השואלים, האם מותר ללכת לבריכה בימי בין המצרים? התשובה היא, שמותר, אבל אלו ימי סכנה, ולכן יש להזהר במשנה זהירות, הן בנסיעות, והן ברחיצה, ובפרט להשגיח היטב היטב על הילדים לבל יסתכנו, וכן הזהירו הפוסקים בזמנם, שהיו מכים את הילדים לצורך חינוכם, שבימים הללו היו נמנעים מזה, שמא יגרמו חס ושלום לפציעה ונזק, ומן הדברים נלמד כמה הזהירות חשובה בזמנים הללו, וה' יבשרנו בשורות טובות וישמור את עמו ישראל מכל רע.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה