הלכה ליום רביעי כ"ג אייר תשפ"א 5 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב שמואל טולדאנו ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק חנונו

טיול עם כלב בשבת

שאלה: מי שמגדל כלב בביתו, לצורך שעשוע או בתור כלב נחייה לעיור, האם מותר לו לטלטלו בשבת, וכן האם מותר לצאת עם כלב זה ברחובות קריה ביום השבת?

תשובה: ביארנו כבר בהלכה הקודמת, כי כל בעלי החיים הם מוקצים בשבת (שאסור להזיז אותם בשבת), וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (בסימן שח), ואסור בהחלט לטלטלם ולהרימם בידיו בשבת, (יביע אומר ח"ה סימן כו). ולכן אסור להרים בשבת כלב או חתול.

אולם כאשר אין האדם מרים את הכלב בידו ממש, אלא רק לוקחו לטייל כשהוא קשור עם רצועה, במקום שיש שם "עירוב", מעיקר הדין יש להקל בדבר, ובפרט במקום צורך, כגון אדם עיור המחוייב ללכת עם כלב נחייה, להורותו דרך, שמותר לו ללכת עם כלבו בשבת, והוא אוחז ברצועה הקשורה לצוארו. וכן פסק הגאון רבי משה שטרן זצ"ל בשו"ת באר משה (חלק ב), וכן פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א בספר ילקוט יוסף. וכמו שפסק בפירוש מרן השלחן ערוך (סימן שה סעיף ד), וזו לשונו: בעלי השיר, כגון כלבים של ציידים וחיות קטנות שיש להן כמין אצעדה סביב צוארן, וטבעת קבועה בה ומכניסים בה רצועה ומושכין אותם בה, מותר שיצאו בשיר הכרוך על צוארן ויכולים למשכן בהן.

אך במקום שאין עירוב, וממילא אסור לטלטל שם שום דבר ברשות הרבים, יש בזה כמה פרטים, שאף שבאמת מותר גם במקום כזה לטייל עם כלב הקשור ברצועה, מפני שהרצועה שמיועדת לשמור על הכלב, ודינה כדין הלבוש של האדם, ואינה נחשבת ל"משאוי" שאסור לטלטלו. ולכן גם יכול האדם למשוך את הכלב לכאן ולכאן כפי רצונו. מכל מקום, במקום שאין עירוב, כשהוא אוחז ברצועה, צריך להזהר לאחוז רק בקצה הרצועה, שלא תבלוט מחוץ ליד בשיעור טפח (כשמונה ס"מ), וגם צריך להזהר ולקחת רצועה קצרה, ולא רצועה ארוכה, כי ברצועה ארוכה, לפעמים הכלב מתקרב לבעליו, ואז הרצועה מתרופפת ומתקרבת לקרקע (בתוך טפח לקרקע), וגם זה אסור. (ולא נוכל להרחיב כאן בכל טעמי הדברים). לכן יקח רצועה קצרה ויצא מחשש כזה. (עיין חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד קכד, שמירת שבת כהלכתה פרק כז סעיף ח, ועוד).

ולפיכך לסיכום: במקום צורך, כאשר מגדל אדם כלב וצריך לצאת עמו בשבת, אף שאסור לו לטלטל את הכלב בידו, מכל מקום מותר הוא ללכת עם הכלב כשהוא קשור ברצועה, ובפרט יש להקל בזה לצורך עיור ההולך עם כלב נחייה. ובמקום שאין עירוב יש בזה עוד פרטי דינים, שמבוארים כאן.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר ללטף הכלב בלי להרים אותו מה הפירוש טילטול כ"ג אייר תשפ"א / 5 במאי 2021

אסור ללטף את הכלב בשבת, מפני שבזה הוא מטלטל (מזיז) אותו. 

מה שמותר לטייל עם הכלב כשאוחז רק ברצועה, האם זה דוקא במקום שיש עירוב משום איסור הוצאה או אף במקום שאין עירוב? כ"ב אדר תשע"ו / 2 במרץ 2016

דוקא במקום שיש שם עירוב, שהרי הוא מטלטל את הרצועה.

מה הסיבה שעם רצועה מותר לטלטל כלב? ט"ז אדר תשע"ו / 25 בפברואר 2016

משום שהרצועה אינה מוקצה, והוא מטלטל את הרצועה ולא את הכלב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה