הלכה ליום רביעי כ"ג אייר תשפ"א 5 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב שמואל טולדאנו ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק חנונו

טיול עם כלב בשבת

שאלה: מי שמגדל כלב בביתו, לצורך שעשוע או בתור כלב נחייה לעיור, האם מותר לו לטלטלו בשבת, וכן האם מותר לצאת עם כלב זה ברחובות קריה ביום השבת?

תשובה: ביארנו כבר בהלכה הקודמת, כי כל בעלי החיים הם מוקצים בשבת (שאסור להזיז אותם בשבת), וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (בסימן שח), ואסור בהחלט לטלטלם ולהרימם בידיו בשבת, (יביע אומר ח"ה סימן כו). ולכן אסור להרים בשבת כלב או חתול.

אולם כאשר אין האדם מרים את הכלב בידו ממש, אלא רק לוקחו לטייל כשהוא קשור עם רצועה, במקום שיש שם "עירוב", מעיקר הדין יש להקל בדבר, ובפרט במקום צורך, כגון אדם עיור המחוייב ללכת עם כלב נחייה, להורותו דרך, שמותר לו ללכת עם כלבו בשבת, והוא אוחז ברצועה הקשורה לצוארו. וכן פסק הגאון רבי משה שטרן זצ"ל בשו"ת באר משה (חלק ב), וכן פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א בספר ילקוט יוסף. וכמו שפסק בפירוש מרן השלחן ערוך (סימן שה סעיף ד), וזו לשונו: בעלי השיר, כגון כלבים של ציידים וחיות קטנות שיש להן כמין אצעדה סביב צוארן, וטבעת קבועה בה ומכניסים בה רצועה ומושכין אותם בה, מותר שיצאו בשיר הכרוך על צוארן ויכולים למשכן בהן.

אך במקום שאין עירוב, וממילא אסור לטלטל שם שום דבר ברשות הרבים, יש בזה כמה פרטים, שאף שבאמת מותר גם במקום כזה לטייל עם כלב הקשור ברצועה, מפני שהרצועה שמיועדת לשמור על הכלב, ודינה כדין הלבוש של האדם, ואינה נחשבת ל"משאוי" שאסור לטלטלו. ולכן גם יכול האדם למשוך את הכלב לכאן ולכאן כפי רצונו. מכל מקום, במקום שאין עירוב, כשהוא אוחז ברצועה, צריך להזהר לאחוז רק בקצה הרצועה, שלא תבלוט מחוץ ליד בשיעור טפח (כשמונה ס"מ), וגם צריך להזהר ולקחת רצועה קצרה, ולא רצועה ארוכה, כי ברצועה ארוכה, לפעמים הכלב מתקרב לבעליו, ואז הרצועה מתרופפת ומתקרבת לקרקע (בתוך טפח לקרקע), וגם זה אסור. (ולא נוכל להרחיב כאן בכל טעמי הדברים). לכן יקח רצועה קצרה ויצא מחשש כזה. (עיין חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד קכד, שמירת שבת כהלכתה פרק כז סעיף ח, ועוד).

ולפיכך לסיכום: במקום צורך, כאשר מגדל אדם כלב וצריך לצאת עמו בשבת, אף שאסור לו לטלטל את הכלב בידו, מכל מקום מותר הוא ללכת עם הכלב כשהוא קשור ברצועה, ובפרט יש להקל בזה לצורך עיור ההולך עם כלב נחייה. ובמקום שאין עירוב יש בזה עוד פרטי דינים, שמבוארים כאן.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר ללטף הכלב בלי להרים אותו מה הפירוש טילטול כ"ג אייר תשפ"א / 5 במאי 2021

אסור ללטף את הכלב בשבת, מפני שבזה הוא מטלטל (מזיז) אותו. 

מה שמותר לטייל עם הכלב כשאוחז רק ברצועה, האם זה דוקא במקום שיש עירוב משום איסור הוצאה או אף במקום שאין עירוב? כ"ב אדר תשע"ו / 2 במרץ 2016

דוקא במקום שיש שם עירוב, שהרי הוא מטלטל את הרצועה.

מה הסיבה שעם רצועה מותר לטלטל כלב? ט"ז אדר תשע"ו / 25 בפברואר 2016

משום שהרצועה אינה מוקצה, והוא מטלטל את הרצועה ולא את הכלב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה