הלכה ליום שני י"ז שבט תשע"ז 13 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הילה בת דבורה ע"ה

אשר האירה את כל הסובבים אותה בטוב לב ובשמחת חיים
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

משפחתה

גר שנתגייר, כקטן שנולד הוא דומה

שאלה: גר צדק שנתגייר כדת בארץ ישראל, ומוצאו מארצות אשכנז, האם יוכל להתנהג בכל עניניו על פי מנהגי הספרדים ועדות המזרח שקבלו עליהם הוראות מרן השלחן ערוך, או עליו לנהוג כמנהג האשכנזים ההולכים על פי פסקי הרמ"א?

תשובה: הנה הלכה רווחת בידינו בכמה מקומות, כי "גר שנתגייר כקטן שנולד דַמֵי", כלומר, גר שנתגייר, הרי הוא כקטן שנולד. ("דמי" היינו, "דומה", שגר שנתגייר כקטן שנולד הוא דומה). ומדין זה אנו למדים כמה הלכות. ואחת מהן היא, כי למרות שהלכה בידינו שגוי שבירך (כלומר, קילל) את השם חייב מיתה, מכל מקום, אם לפני שמת התגייר, הרי הוא פטור מעונש מיתה, שהרי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

ומעתה, הואיל ומרן השלחן ערוך הוא רבן של בני ארץ ישראל, וארץ ישראל היא מקומו, וכל תושבי ארץ ישראל וסביבותיה קבלו הוראותיו לכל אשר יאמר, בין להקל בין להחמיר, לפיכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כי גר שנתגייר בארץ ישראל, הרי הוא כקטן שנולד בה, ועליו לנהוג בכל הליכותיו כדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו.

ואף על פי שהוריו של הגר הם מארצות אשכנז, ברור מאד שאין לו לחשוש אפילו להחמיר כדעת הרמ"א וגאוני אשכנז, כשהם חולקים על מרן השלחן ערוך, שהרי הגר אינו מתייחס (כלומר, אין לו "יחוס" לאבותיו שאינם יהודים כלל), שהרי מדין התורה מותר לגר להתחתן עם אחותו שנתגיירה יחד איתו, מכיון שאין הם נחשבים קרובי משפחה אחרי שהתגיירו, כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. (ומכל מקום רבותינו גזרו שיהיה אסור להתחתן עם קרובותיו, מטעם אחר שלא נוכל להאריך בו כאן). ומכאן, שאין הגר נחשב על פי ההלכה לבנם של הוריו הגויים, ולכן בודאי שאין הוא מחוייב למנהגי הארצות שמהם הוריו באו.

ולכן בסיכום: גר צדק שנתגייר בארץ ישראל, עליו להתנהג בכל עניניו על פי הוראות מרן השלחן ערוך שהוא רבם של בני ארץ ישראל. וכן עליו להתפלל בנוסח התפילה של הספרדים, שהוא הנוסח הנכון יותר על פי קבלת רבינו האר"י. ואין שום התחשבות מבחינת ההלכה בארץ המוצא של הגר, אלא, בין אם מקורו מארצות המזרח, ובין אם מקורו מארצות אשכנז, לעולם עליו לנהוג על פי מנהגי ארץ ישראל, כלומר על פי דעת מרן השלחן ערוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין באשכנזי שחזר בתשובה והוריו לא נהגו כמנהג האשכנזים היות ולא שמרו תורה? י"ז שבט תשע"ז / 13 בפברואר 2017

גם בענין זה הורה מרן זצ"ל, שילך לפי הוראות מרן השלחן ערוך. ובפרט אם למד בישיבות של ספרדים.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה