הלכה ליום חמישי ד' חשון תשפ"ז 15 באוקטובר 2026

יין מבושל אצל מחללי שבת

אמש ביארנו, שיהודי המחלל שבת בפרהסיה (ברבים), ונגע ביין, הרי הוא אוסר את היין במגעו. וכדין גוי שנגע ביין. וכעת נדון, לגבי בן דתי, שמתארח אצל הוריו (על פי דרישות ההלכה), ואביו דואג לקנות עבורו יין כשר למהדרין, אך הוא מבקש למזוג לבנו יין לקידוש. ואם יסרב הבן שאביו ימזוג לו, יש בדבר פגיעה חמורה בכבוד אביו. מה יעשה הבן ולא יחטא?

יין מבושל
יין מבושל, כלומר, יין שהרתיחו אותו, אינו נאסר במגעו של הגוי. וכתבו רבותינו הראשונים, שיין מבושל, הכוונה היא ליין שהתבשל על גבי האש עד שרתח. וטעם הדבר שלא אסרו רבותינו יין מבושל, הוא מפני שיין כזה לא היה מצוי בזמן חז"ל, ולא גזרו עליו איסור. וכן כתב הרא"ש. (ויש עוד טעם בזה, ואין כאן המקום להאריך). וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (יו"ד סימן קכג). וכל זה הוא דוקא אם נגע בו הגוי אחרי שהתבשל כבר, כמו שביארנו בדין הברנדי, אבל אם נגע בו לפני שהתבשל, אף על פי שהתבשל אחר כך, באיסורו הוא עומד ואסור לשתות ממנו.

יין מפוסטר
נחלקו הפוסקים לגבי יין "מפוסטר", שחיממו אותו כדי שישתמר לאורך זמן, אך לא הגיע לדרגת רתיחה ממש. האם דינו כדין יין מבושל או לא. שיש לומר שדוקא יין שהגיע לשיעור רתיחה ממש, הוא זה שאינו נאסר במגע הגוי, אבל יין שלא רתח ממש, רק פיסטרו אותו, אינו נחשב ליין מבושל.

והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל כתב, שדוקא יין שהשתנה המראה שלו מחמת הבישול, הוא זה שנקרא "מבושל", ואינו נאסר במגע הגוי, אבל יין שפיסטרו אותו ונשאר המראה שלו כמו שהיה, אינו נחשב ליין מבושל, שהרי גם הגוי אינו יודע שהיין מבושל, ולכן אי אפשר לסמוך על הפיסטור כדי להתירו. ועוד כתב, שמכיון שיין זה מצוי מאד בזמנינו, אין לסמוך על הפיסטור כדי להתירו, שהרי הרא"ש כתב שטעם ההיתר הוא מפני שיין זה אינו מצוי, ולכן לא גזרו עליו חז"ל, אבל בזמנינו שהוא מצוי מאד אין לסמוך על טעם זה. וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל ישב על מדוכה זו והאריך בדבר כיד ה' הטובה עליו, וכתב שמכיון שחז"ל לא גזרו על יין זה איסור, שוב אין לנו לבוא ולגזור מדעתינו גזירות חדשות לאוסרו. ואף על פי שבזמנינו היין המפוסטר מצוי מאד, מכל מקום, מאחר ובזמן חז"ל לא היה מצוי, ולכן לא גזרו עליו, שוב אינו נאסר לעולם, שאין בכוחינו לגזור גזירות מדעתינו כפי שהיו גוזרים בזמן התלמוד. והאריך עוד בדבר.

הדין למעשה
ולענין הלכה, כל שפיסטרו את היין כראוי, דהיינו שחיממו אותו לחום של כשמונים מעלות, שוב אין אותו היין נאסר במגע של גוי, ואפילו במגעו של נוצרי. (אלא אם באמת ניסכו אותו לעבודה זרה, שאז ודאי שאסור לשתותו).

ומעתה בנידון עליו דיברנו, בודאי שיש להקל בפשיטות, שאותו הבן המתארח אצל אביו, יקנה לשבת יין מפוסטר דוקא, כמו רוב סוגי "מיץ ענבים" שבזמנינו, ושאר היינות שאינם משובחים כל כך, שנוהגים לפסטר אותם. וממילא לא יהיה שום חשש איסור במה שאביו המחלל שבת ימזוג לו מאותו היין. והאמת והשלום אהבו.

(ובזמן שהיה מרן הרב זצ"ל רב ראשי לישראל, תיקן ביקבי ראשון לציון, שיפסטרו את היין לחום של כשמונים מעלות. שאז נחשב היין כמבושל).

ולסיכום, יין מפוסטר אינו נאסר במגע הגוי. וכל שכן שאינו נאסר במגעו של ישראל מחלל שבת. וכן אם מזג ממנו ישראל מחלל שבת, אין היין נאסר כלל בשתיה, ומותר לשתות ממנו ולעשות בו קידוש.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה