הלכה ליום חמישי ט"ו אדר תשס"ח 21 בפברואר 2008

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

גליה גלית בת-מזל ע"ה

תהי מנוחתה עדן ונשמתה צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

שאלה: האם מותר לאכול "מזון מלכות"(טוני רויאל/רויאל ג'לי) שנקרא גם כן "דבש מלכות" שלדברי הרופאים יש במאכל זה תועלת גדולה לבריאות האדם?

תשובה: ידוע הכלל "כל היוצא מן הטמא, טמא". דהיינו כגון חלב של בהמה טמאה, הרי הוא טמא מטעם זה, שכל היוצא מן הטמא, טמא. ועל כן שאלו בגמרא במסכת בכורות (דף ז:) מפני מה דבש דבורים מותר, ולא נאסר מטעם שכל היוצא מן הטמא טמא? (שהרי הדבורים עצמן הן טמאות ואסורות באכילה) והשיבו בגמרא, מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצין אותן מגופן, דהיינו, שאוכלות מפרחי האילנות ומהן נעשה הדבש במעיהן, אבל הדבש אינו ממוצה מגוף הדבורה ממש כדוגמת חלב בהמה טמאה (וכלשון רבינו גרשום, שכשם שהדבש נכנס כך הוא גם יוצא).

ומכאן נובעת שאלת הכשרות של "דבש מלכות", האם גם הוא כשאר דבש הדבורים שנעשה מאבקת הפרחים.

והנה לפני קרוב לחמישים שנה, דן בזה הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, הרב הראשי לישראל, וכתב שעשה חקירה מדויקת אצל מומחים העוסקים בתחום זה, ואמרו, שגם לצורך עיבוד הדבש הרגיל שהוא מהחומר של הפרחים, הדבורה מוציאה הפרשה מן הבלוטות שבגופה ועל ידי כך נוצר הדבש, וכן בנוגע לדבש המלכות שהוא מזון מלכת הדבורים, מוציאות הדבורים הפרשה מבלוטות מיוחדות שבראשן, ועם הפרשה זו מעבדות את החומר של הפרחים למזון הזה. כי הזנת המלכה היא תנאי חיוני לקיומה של כל כוורת הדבורים, ואותם החוקרים טענו גם, שאין הבדל בין דבש רגיל למזון מלכות מבחינת כמות ההפרשה שמפרישות הדבורים לתוכו, ולכן טוענים החוקרים, שמכיון שאמרו רבותינו בגמרא שדבש הדבורים אינו נחשב שמתמצה מגוף הדבורה, אף על פי שיש בו מעט חומר שהוא הפרשה של הדבורה, אם כן גם דבש המלכות מותר הוא באכילה, משום שאין די בהפרשת הדבורים לתוך החומר של הפרחים בכדי לאסור את הדבש. ומכל מקום הגרא"י אונטרמן זצ"ל, לא רצה להקל בדבר מטעם זה, משום שסבר שיש ספק בדבר, שאולי במזון המלכות מצויה יותר תמצית גופן של הדבורים מאשר בדבש הדבורים הרגיל (ומכל מקום כתב להקל מטעמים אחרים).

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שיש לדון להתיר באכילה את דבש המלכות, משום שדבש המלכות הוא מר מאוד מטבעו, ואינו ראוי למאכל אדם, וצריך לערבב הרבה דבש דבורים רגיל עם דבש המלכות, כדי שאפשר יהיה לאוכלו, והואיל והוא מאוס מעיקרו, אין עליו שום איסור כלל, ולכן יש להתיר את דבש המלכות באכילה. וכן הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, הראשון לציון הרב הראשי לישראל האריך בנושא זה והעלה להקל.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה