הלכה ליום רביעי ד' טבת תשפ"ו 24 בדצמבר 2025

דין הנשים בזימון

ביארנו את עיקר דין ה"זימון", ששלשה אנשים שאכלו יחד, חייבים לזמן לפני ברכת המזון, כלומר, שיאמר האחד: "נברך שאכלנו משלו", וחבריו יענו לו: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". וכפי שנתבאר.

ונשאלנו מרבים, האם שלש נשים שאכלו יחדיו מזמנות כפי שמזמנים האנשים?

והנה בבריתא במסכת ברכות (מה:) אמרו, נשים מזמנות לעצמן. ומבואר אם כן ששלש נשים שאכלו יחדיו, מזמנות לפני ברכת המזון, שתאמר האחת "נברך שאכלנו משלו", וחברותיה עונות לעומתה, "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו", וכדין הזימון אצל האנשים.

אולם נחלקו רבותינו הראשונים בביאור דברי הברייתא, אם הכוונה בזה היא ששלוש נשים שאכלו יחד חייבות לזמן לפני ברכת המזון, או שהכוונה היא שהן רשאיות  לזמן אם הדבר הוא ברצונן.

ולהלכה אין הנשים חייבות לזמן כשהן אוכלות יחד, רק רשות הוא בידן. שכן דעת מרן השלחן ערוך (סימן קצט). אולם כתבו כמה מרבותינו האחרונים, הגאון רבי יוסף חיים מבבל, ואחרים,  שאף על פי שברוב המקומות אין הנשים מזמנות לעצמן, מכל מקום נכון הדבר שאם אכלו שלש נשים יחד, תקיימנה מצות זימון, שערכה רב מאד, ועוד שהרי לדעת כמה מרבותינו הראשונים אין הדבר רשות אלא חובה הוא בידן. ולכן לצאת ידי חובת כל הדעות, נכון שאף הנשים תאמרנה את נוסח הזימון אחר שהן אוכלות יחד.

ומכל מקום, כאשר אוכלים אנשים ונשים יחד, ויש שם בלאו הכי שלשה אנשים שאכלו, בודאי שאין צורך שהאנשים והנשים יזמנו כל אחד לחוד, כי הנשים יוצאות ידי חובת הזימון בזימון של האנשים.

מקום שאכלו שם יותר מעשר נשים. נחלקו הפוסקים אם עליהן לזמן עם הזכרת שם ה', כמנהג האנשים שאומרים, נברך "אלקינו" שאכלנו משלו, או שאין להן לזמן אלא בלא הזכרת ה', כלומר, ללא שום חילוק אם יש שם שלש נשים או עשר נשים. ולהלכה, אין לנשים להזכיר שם שמים בזימון שהן עושות לעצמן, לפי שיש סוברים שלהזכרת ה' בזימון צריך "מנין" של עשרה אנשים, כדין תפילה בציבור, ועל כן אל להן להזכיר שם שמים בזימון.

ולסיכום: שלש נשים שאכלו יחד, מזמנות לפני ברכת המזון כדין האנשים. ומכל מקום אין הדבר חיוב, רק שכתבו הפוסקים שנכון מאד לנהוג כן. והנשים מזמנות בנוסח "נברך שאכלנו משלו". ואפילו אם היו שם עשר נשים, מזמנות בנוסח זה, ואל להן להזכיר שם שמים בזימון שהם עושות.

שאלות ותשובות על ההלכה

במידה ויש שני גברים, האם ניתן לצרף את האישה לזימון? כ"א כסלו תשע"ג / 5 בדצמבר 2012

אשה אינה מצטרפת לאנשים לזימון. וכן להיפך. ורק אם יש שלושה אנשים, אז האשה עונה עמהם.

מה קורה אם ישנם שני אנשים ואישה אחת, האם מצטרפת לזימון?
וכן אם ישנם 9 אנשים ואישה אחת, האם מזמנים בשם השם? כ"ג שבט תש"ע / 7 בפברואר 2010

שלום רב!

שני אנשים עם אשה אחת, וכן להיפך, אינם מצטרפים זה עם זה לזימון. ונשים אינם מזמנות בשם ה' אפילו אם יש שם עשר נשים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם אשה מצטרפת לזימון עם שני אנשים? י"ח שבט תש"ע / 2 בפברואר 2010

שלום רב!

אשה אינה מצטרפת לזימון עם שני אנשים. וכן איש אחד אינו מצטרף לשתי נשים.

הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה