הלכה ליום חמישי כ"ז אייר תשפ"ג 18 במאי 2023

רכבת נוסעת בשבת

שאלה: האם מותר לעלות בערב שבת (מלפני כניסת השבת) לרכבת הנוסעת בין עיר לעיר, אף שידוע שהרכבת תמשיך ליסוע בשבת?

תשובה: הנה בנדון שאלתינו יש לדון מכמה צדדים. ראשית כל יש לדון מצד האיסור ליסוע בשבת, שהוא איסור הבערה בשבת, שהיא מלאכה האסורה מן התורה, שמכיון שלצורך הנסיעה יש ללחוץ על דוושת הדלק או החשמל ועל ידי כך נוצרת תבערה, יש בזה איסור חילול שבת החמור של הבערה בשבת, וכדין נסיעה במכונית בשבת.

והנה מצד איסור זה לבדו, ודאי שיש לנו לאסור בהחלט נסיעה כזו ברכבת בשבת במקום שהנהג ורוב הנוסעים הם יהודים. אולם לכאורה יש מקום להקל כאשר הנהג ורוב הנוסעים ברכבת אינם יהודים, כגון ברכבות המצויות באירופה, שבהוספת נוסע אחד יהודי לא נוצר חילול שבת נוסף בהבערת המנוע, שמשקלו בטל באלף ביחס למשקל הרכבת והנוסעים, ומצד זה אין איסור בדבר.

אלא שיש בדבר איסור מצד אחר, והוא איסור היציאה מן התחום בשבת. שהרי ידוע, שאסור לאדם לצאת בשבת מתחום העיר שהוא נמצא בה לתחומה של עיר אחרת, והוא איסור "תחומין". ומכיון שהרכבת יוצאת מעיר לעיר בעצם יום השבת, נמצא שיש איסור גמור בנסיעה ברכבת בשבת. ואף על פי שהאדם בעצמו אינו עושה דבר, רק הוא יושב ברכבת והיא זזה מאליה על ידי פעולת הנהג שאינו יהודי, מכל מקום כתב רבינו הריטב"א, שיש לאסור את הדבר, (מכיון שמרצונו הוא נכנס לקרון בערב שבת), שהרי זה כמו שהולך בעצמו על גבי הקרקע. ועל כן יש לאסור את הדבר משום איסור תחומין. וכן כתבו עוד רבים מרבותינו הראשונים לענין רכיבה על גבי קרון של עגלה בשבת שמונהגת על ידי גוי. וכן פסק לענין הרכבת בשו"ת חתם סופר, שאף על פי שברכיבה על גבי רכבת לא שייך האיסור להנהיג בהמה בשבת, שהרכבת אינה בהמה, וגם לא שייך בזה איסור מצד עצם הנסיעה, שהרי הגוי עושה את המלאכה מאליו בשביל רוב הנוסעים שהם גויים, מכל מקום יש איסור בזה מצד איסור תחומין, וכן פסק הגאון רבי עובדיה סומך זצ"ל מבבל, ועוד רבים מרבותינו האחרונים, ועד אחרון מרן רבינו הגדול זצ"ל.

ומלבד זה יש לאסור את הנסיעה ברכבת מכיון שבדרך כלל הנוסע גם מטלטל עמו את חפציו, ועמהם גם המעות וכרטיסי הנסיעה שהוא זקוק להם, שגם מטעם זה יש לאסור בהחלט נסיעה ברכבת כזו בשבת.

ובהלכה הבאה נדון ברכבת חשמלית שאינה יוצאת מחוץ לתחום, כגון שהיא נוסעת בתוך עיר אחת.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה