הלכה ליום שלישי כ"א אדר תשפ"ב 22 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

סדר הכריעות בסיום תפילת העמידה ובקדושה - מנהג מרן זצוק"ל

שאלה: האם בעת אמירת עושה שלום במרומיו בסיום תפילת העמידה יש לכרוע ולהטות עצמו ימין ושמאל? וכן האם בקדושה שבחזרת הש"ץ יש להטות עצמו ימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר"?

תשובה: כל מנהג שנתייסד על ידי גדולי תורה ונהגו בו ישראל, עלינו להחזיק בו, כי מנהג ישראל תורה. אולם בכל מנהג יש לברר אם יש לו שורש נכון בדברי הפוסקים, שאם לא נהגו בו אלא המון העם שאינם בני תורה, אין לנהוג בו.

והנה לענין מה שנהגו לפסוע בכריעה לאחור בעת אמירת עושה שלום במרומיו, באמת שמנהג זה מבואר בפירוש בגמרא במסכת יומא (נג:) שלאחר שהמתפלל מסיים תפילתו באמירת "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", עליו לכרוע (כלומר, השתחוייה מועטת, כדין כל הכריעות שאנו כורעים באמירת "מודים" וכדומה), ובעודו כורע (כלומר, תוך כדי הכריעה), עליו לפסוע לאחריו שלוש פסיעות בכריעה אחת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קכג). ופשוט שאין חילוק בזה בין איש המתפלל, לבין אשה המתפללת, שגם היא צריכה לנהוג כן.

לאחר שפוסע שלוש פסיעות לאחריו, בעודו כורע (כלומר, אינו מזדקף, אלא נשאר כשהוא כורע) אומר: "עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן". ובשעה שאומר "עושה שלום במרומיו", יטה את פניו לצד שמאל, ולאחר מכן בשעת אמירת "הוא יעשה שלום עלינו", יטה את פניו לצד ימין. ואחר כך יסיים "ועל כל ישראל ואמרו אמן" כשהוא פונה ישר לפניו, כעבד הנפרד מרבו.

ומה שאומרים בסיום התפלה "ואמרו אמן", הכוונה בזה היא למלאכי השרת השומרים על האדם ושומעים את תפילתו, שיענו אמן על תפלתו, ויפעלו גם הם כדי שתתקבל התפלה.

אין לומר "עושה שלום" בשעה שהוא פוסע לאחריו, כפי שנוהגים כמה אנשים, אלא ראשית כל יפסע לאחריו כשהוא כורע, ורק אז כשהוא עומד במקומו יאמר "עושה שלום".

ולענין השאלה השנייה, בדבר הכריעות שנהגו לכרוע בשעת אמירת "וקרא זה אל זה ואמר". באמת שרבים מגדולי התורה לא החזיקו במנהג זה כלל. וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, רוב ימיו לא נהג בכריעות אלה כלל. ומכל מקום יש מקום למנהג זה, אף שלא נזכר בספרי המקובלים ולא בפוסקים, מכיון שהוא כעין סמל ודוגמא למעשי המלאכים הנזכרים בקדושה, ולכן יש שנהגו בו, ומטים עצמם מעט לימין ולשמאל בשעת אמירת וקרא זה אל זה ואמר. וכן הנהיג עצמו בשנים האחרונות מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיה מטה פניו לימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר".

והנה ראוי לציין, כי יש חילוק בין הכריעות שבסיום תפילת העמידה, שאז כורע לצד שמאל תחילה, מפני שהשכינה היא כנגדו, ועל כן עליו לכרוע תחילה לימין השכינה, אבל בחזרת הש"ץ שאין שכינה כנגדו, יש לכרוע תחילה לצד ימין, ורק אחר כך לצד שמאל.

ולסיכום: בסיום תפילת העמידה עליו לכרוע ולפסוע בעודו כורע שלש פסיעות. ולאחר מכן לפני שיזדקף, יאמר "עושה שלום במרומיו", ויטה את פניו לצד שמאל. ואז יאמר "הוא יעשה שלום עלינו", ויטה עצמו לצד ימין. ואחר כך יאמר ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן כשהוא כורע ישר לפניו, כעבד הנפרד מרבו.

והנוהגים לכרוע לימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" שבקדושה, יטו עצמם קודם כל לצד ימין, ואחר כך לצד שמאל.

שאלות ותשובות על ההלכה

כיצד כורעים ב"מודים"?
האם את ה"יהי רצון" שאחרי עושה שלום אומרים לפני שחוזרים שלוש פסיעות או אחרי? י"א אייר תשפ"ג / 2 במאי 2023

המנהג הוא לכרוע תחילה את הגב, עד שיתפקקו החוליות שבשידרה, כלומר, כריעה ממש, ולא רק מעט, ולאחר מכן לכופף את הראש. את היהי רצון אומרים לפני שחוזרים. 

מה המנהג הנכון לעניין כיפוף הברכיים בכריעות שבתפילת שמונה עשרה? האם יש צורך,חיוב,מנהג? כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

מנהג הספרדים שלא עושים כן. 

מה מקור המנהג שלפני שפוסעים "עושה שלום" בסוף העמידה, מגביהים את הרגלים, כמו בעניית קדושה וכמדומה שכן נהג מרן זצוק"ל כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

ראיתי בספרים שכתבו שמרן זצ"ל אמר שהוא מראה על קרבת אלוקים. אבל איני יודע מקור נוסף למנהגו זצ"ל.

באמירת לכה דודי - בואי כלה לאיזה צד נוטים קודם? כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

ימין, שמאל, ולאמצע.

האם בקדושת יוצר גם צריך להגביה את כפות רגליו כמו בקדושה בעמידה ? כ' טבת תשע"ח / 7 בינואר 2018

בקדושת יוצר אינו צריך להגביה את רגליו כלל. (ובכלל יש מחלוקת ראשונים אם קדושת יוצר נחשבת לקדושה, ומעיקר הדין אינה נחשבת לקדושה).

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה