הלכה ליום שני כ' אדר תשע"ט 25 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

יצחק קרקו

פרנסה בשפע, נחת בגידול הילדים , בריאות הצלחה וכל טוב.

הוקדש על ידי

פלוני

נסיעה ברכבת עירונית בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו את עצם האיסור בנסיעה ברכבת בין עירונית בשבת, שאף על פי שהנוסע עולה אל הרכבת לפני כניסת השבת, מכל מקום הואיל והרכבת עוברת בשבת מעיר לעיר, יש בזה איסור תחומין בשבת.

וכתבנו שברור הדבר שכל הנדון הוא ברכבת שמונהגת על ידי גויים, וגם הנוסעים רובם גויים, שאם אין הדבר כן, בלאו הכי יש כאן חילול שבת מצד מלאכת ההבערה בשבת, וכדין נסיעה במכונית בשבת שהיא איסור חילול שבת החמור.

ומעתה עלינו לדון ברכבת עירונית המונהגת על ידי גויים, ורוב הנוסעים הם גויים, והיא אינה יוצאת מתחום לתחום בשבת, מכיון שכל מהלך הנסיעה של הרכבת הוא באותה העיר, וכמו שמצוי לרוב בערי אירופה, האם יש איסור לעלות לרכבת כזו בשבת?

והנה גם בנדון זה לכאורה יש לאסור בהחלט כל שהנוסע מטלטל עמו את כרטיסי הנסיעה, שיש בזה איסור טלטול בשבת, אלא שעדיין יש לדון במקום שהנוסע אינו לוקח עמו דבר, ושילם דמי הנסיעה מערב שבת, והכרטיסן אינו דורש ממנו מאומה, כך שהוא יכול לעלות אל הרכבת בלי שיש איזה דבר בידו, שאז לכאורה אין כאן שמץ איסור בשבת, שאין כאן איסור תחומין, כי הכל באותה העיר, ואין כאן איסור הבערה, שהרי הרכבת נוסעת על ידי גוי עבור רוב הנוסעים שהם גויים.

אולם הגאון רבי יהודה אסאד כתב שיש לאסור בזה מצד אחר, והוא שאף על פי שעצם הפעלת הקרונות היא בשביל רוב הנוסעים שהם גויים, מכל מקום ידוע שמחמת כובד המשקל של היהודי היושב שם יש להוסיף בהבערת האש ברכבת, ונמצא שנעשית מלאכת הבערה עבורו.

אולם כמה מגדולי האחרונים כתבו להעיר על דבריו, שאמנם נכון הדבר בקרונות שהיו מצויים בזמנם, או באוטובוסים בזמן הזה, שבאמת כגודל משקל הנוסעים כך יש להוסיף בהבערת האש, אך ברכבות חשמליות וכיוצא בזה שקצב נסיעתן הוא קבוע והן גדולות מאד, אין לחוש לדבר זה כלל, שאין הוספת הבערה בתוספת משקל זעומה של היהודי היושב בקרון. ועל כן מצד זה אין לחוש בדבר לאיסור כלל.

ומכל מקום כתב הגאון רבי יצחק אבולעפיא בשו"ת פני יצחק, שיש לאסור את הדבר משום "זילותא דשבת" (זלזול בשבת), שהנסיעה ביום השבת היא זלזול בקדושת השבת, אף אם אין בה איסור. והביא מקור נאמן לדבריו ממה שאמרו בגמרא במסכת ביצה (כה:) אין יוצאים בכסא בשבת. ופירש רש"י, אין יוצאים בשבת על גבי קתדרא שלוקחים אותו בני אדם. (כפי שנהוג עד היום בכמה מדינות, שבני אדם נושאים מעין קרון שעליו יושבים בני אדם אחרים). וטעם האיסור מבואר שם משום שנראה הדבר כדרך יום חול. כלומר, כמין זלזול בכבוד השבת. וכדבריו כתבו עוד מרבותינו האחרונים.

ומעתה לפי דברי הפני יצחק, שיש בדבר איסור משום זלזול בשבת, נראה לכאורה שיש להחמיר שלא לעלות לחשמלית בשבת. וכן כתב הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראשון לציון הרב הראשי לישראל, שכל הירא וחרד לדבר ה' ודאי שמצוה שלא יסע ברכבת חשמלית בשבת.

אולם במקום שהנסיעה היא לצורך מצוה, כגון רופא הנדרש לצאת לבית החולים בשבת לרפא חולים מישראל, או מוהל הצריך לצאת לנסיעה לקיים מצות מילה וכיוצא בזה, העיקר להלכה שיש להקל בדבר לעלות אליה אף ביום השבת, כל שאינו נושא עמו את מעות הנסיעה ואינו מטלטל שום דבר, שבמקום מצוה אין לחוש לאסור בזה. וכן פסק הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל הנ"ל. ומכל מקום כתב מרן זצ"ל, שנכון שיעשה הדבר עד כמה שאפשר בצנעא, כדי שלא יבאו להקל ראש בנסיעה ברכבת בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם משפחה שנקלעה לחו"ל בשבת, ואין להם בית כנסת אלא במרחק נסיעה, האם נחשב הדבר צורך מצווה? כ"ו אלול תש"פ / 15 בספטמבר 2020

נראה שנכון יותר שיחמירו בענין הנסיעה ויתפללו ביחידות. מה גם שבדרך כלל נסיעה כזו תהיה כרוכה באיסורים אחרים, ולפעמים גם בחילול ה'. תבורכו,

האם תוכלו לציין את המקור למסקנות מרן בסוף ההלכה? כ"א אדר תשע"ט / 26 בפברואר 2019

חזון עובדיה שבת חלק א עמוד קכז והלאה.

לא הצלחתי להבין מה נחשב לטילטול, האם כרטיס שנמצא בכיס נחשב טילטול? כ"א אדר תשע"ט / 26 בפברואר 2019

בודאי. אם מדובר במקום שאין עירוב, יש בטילטול איסור משום הוצאה מרשות לרשות, שיכול להיות איסור מן התורה. ואם מדובר במקום שיש עירוב, יש כאן איסור מוקצה.

עולה משתי ההלכות האחרונות, שחשמל בשבת הוא איסור דאורייתא. האם כך פסק הרב עובדיה? י"ט חשון תשע"ד / 23 באוקטובר 2013

הבערת אש על ידי חשמל, בודאי שהיא איסור תורה. וכמו שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות בספריו, ובפרט בספר חזון עובדיה חלק חמישי וחלק ששי.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה