הלכה ליום שלישי ט"ו כסלו תשפ"ד 28 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מו"ר אבינו ר' חיים בן שרה ונפתלי ז"ל, סבתנו היקרה מרת גולי בת רחל ז"ל

שהיום הוא יום פקודתם
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

הבנים והבנות, הנכדים והנכדות

נר נשמה – לימוד התורה

שאלה: האם יש ענין להדליק נר נשמה?

תשובה: רמז למנהג הדלקת הנר לכבוד הנפטרים נזכר במשנה במסכת ברכות (נב:) אין מברכין בורא מאורי האש במוצאי שבת על הנר של מתים. ובגמרא (נג.) פירש רש"י, כל מת שהוא אדם חשוב ומוציאים לפניו נר ביום לכבודו, אף אם הוציאוהו בליל מוצאי שבת אין מברכים עליו, לפי שנעשה לכבוד ולא להאיר. וכן נפסק בשלחן ערוך אורח חיים (סימן רחצ סעיף יב).

ובארחות חיים כתב וזו לשונו: כתב רבינו אשר, נוהגים שכל אחד מדליק נר בערב יום הכפורים לכפר על אביו ואמו, כי כבוד הוא להשם יתברך, שנאמר באורים כבדו ה'. ומנהג ישראל תורה הוא. עד כאן. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. ומכאן נהגו שגם ביום הפטירה של אביו או אמו מדליקים נרות לעילוי נשמתם, מדי שנה בשנה. וכן כתב בשו"ת מהרש"ל (סוף סימן מו), שאם שכח להדליק נר בערב שבת בבית הכנסת ביום פטירת אביו או אמו, כמו שרגילים להדליק בכל ארץ אשכנז, מותר לומר לגוי להדליק הנר בבין השמשות, (כלומר כמה דקות אחרי שקיעת החמה, כשעדיין לא יצאו הכוכבים), שמאחר שהעולם נזהרים בהדלקת הנר לכבוד אב ואם, נחשב הדבר כצורך גדול, ולכן יש להתיר.

אולם לכל הדעות אין מנהג זה מצוה ממש, אלא מנהג טוב שנהגוהו משנים קדמויות ויסודתו בהררי קודש. ומעתה נראה, שלפי מה שכתבו הפוסקים לגבי נר שבת, שאפשר לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת בנרות של חשמל (וכמו שביארנו בדין נרות של חשמל), כל שכן שבדבר זה שאינו אלא מנהג, אפשר לצאת ידי חובה על ידי נרות של חשמל. ובפרט במקום שנוהגים להדליק את נרות הנשמה לעלוי נשמת ההורים בבית הכנסת, שאז ריח השמן והשעווה מפריע לחלק מן המתפללים, שיש מקום גדול יותר לומר שעדיף להדליק את נרות הנשמה בנרות של חשמל. וכמו שנוהגים הלכה למעשה בהרבה בתי כנסיות ובתי מדרשות.

ועל כן העלה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאפשר לצאת ידי חובת מנהג הדלקת הנר לעלוי נשמת ההורים בנרות חשמל. וכן מצוה גדולה לתרום מעות לבתי מדרשות לצורך הוצאות החשמל והתאורה, שעל ידי זה יוכלו לעסוק בתורה, ובכך תגרם נחת רוח להורים הנפטרים ויהיו עליו למליצי יושר.

וכן הדין לגבי נר זכרון לגדולי ישראל, כגון אותם הנוהגים להדליק נר לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס, (בפרט בערב שבת, שהנר מוסיף אורה לכבוד שבת), שיש מקום למנהגם, ורשאים לעשות כן גם בנר חשמל, וזכות התורה תגן בעדם, כי נר מצוה ותורה אור. (וגם טוב הדבר לחינוך הילדים, שעל ידי מעשי האם, שמדליקה נר לכבוד נשמת הצדיק, מתעוררת בלבם האמונה בחכמינו זכרונם לברכה).

ויש לציין, כי עיקר הזכות להורים ולמורים בגן עדן, היא שיהיו בניהם ובנותיהם ותלמידיהם עוסקים תמיד בתורה, ואין לשער גודל השמחה והתועלת שמביאים בנים ותלמידים לנשמות קודמיהם על ידי עסק התורה, שמעלתה גדולה בהרבה מענין הדלקת הנר, (וכן מענין אמירת הקדיש), כי נר ה' נשמת אדם, שממשיכים בניו ותלמידיו לעסוק בתורה, ובפרט מי שעוסק בתורת רבותינו, שעל ידי זה שהוא עוסק בתורתם, שפתותיהם דובבות בקבר, וזכותם תעמוד לו עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני כל יום ו' בבוקר עולה לקבר אבי היקר ז"ל מדליק נר נשמה 48 שעות שיהיה לכל השבת..ואומר גם פרקי תהילים לעילוי נשמתו. וממשיך לדרכי. האם זה בסדר? ט' סיון תשפ"א / 20 במאי 2021

הגר"א כתב, שלא כדאי לנהוג כן, מפני שבבית הקברות יש רוח רעה, והרבה צרות ועוונות מגיעות משם, וגם מרן זצ"ל היה מדקדק בזה. לכן יותר טוב שתלמד לעלוי נשמתו, אבל לא על קברו, ולקברו תעלה אחת לשנה. זו העצה הטובה יותר עבורך, תבורך מפי עליון,

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה