הלכה ליום ראשון כ"ד סיון תשפ"ד 30 ביוני 2024

שאלה: האם מותר לאדם רגיל מישראל לישא בת כהן לאשה?

תשובה: הנה ידוע כי בעם ישראל ישנם כמה יחוסים השונים במדרגתם. ובהם, כהנים לויים וישראלים. וקדושת הלויים גדולה מקדושת ישראל, וקדושת הכהנים היא למעלה מכולם. ועל כן באנו לשאלה האם מותר לאדם מישראל שאינו כהן לישא בת כהן לאשה. ומובן שכמו כן השאלה נשאלת מצד האשה, האם מותר לבת כהן להנשא לאיש מישראל, או שעליה לחפש לה דוקא איש כהן כמותה?

ושורש השאלה, לפי מה שאמרו במסכת פסחים (דף מט.) תניא, רבי שמעון אומר, כל סעודה שאינה של מצוה, אין תלמיד חכם רשאי ליהנות ממנה. וכגון מאי, כלומר, מהי כוונת רבי שמעון "סעודה שאינה של מצוה", אמר רבי יוחנן, כגון בת כהן לישראל ובת תלמיד חכם לעם הארץ. ופירש רש"י, בת כהן צריכה להנשא לכהן, ולא לפגום משפחתה ולהנשא לישראל. וכן אמר רבי יוחנן, בת כהן לישראל, אין זיווגן עולה יפה, והקשו בגמרא, שהרי אמר רבי יוחנן, הרוצה שיתעשר ידבק בזרעו של אהרן, שתורה וכהונה מעשרתן, ומשיבה הגמרא, שיש חילוק בדבר, שאם זה הנושא את בת הכהן הוא עצמו עם הארץ, (עם הארץ הוא אדם שאין בו תורה ויראת שמים), הרי שאין זיווגן עולה יפה, אבל אם הוא תלמיד חכם, שבח הוא לו שישא את בתו של הכהן. וכן פירש רש"י, שעם הארץ שאינו כהן הנושא את הכהנת, פוגע בכבודו של אהרן הכהן, כי גנאי הוא לו לאהרן שזה נדבק בזרעו, ולכן נענשים על כך.

ומבואר אם כן שתלמיד חכם, מותר לו לישא כהנת לאשה, אבל עם הארץ, אסור לו לישא כהנת לאשה, ואם נושאה, אין זיווגן עולה יפה. וכן פסק הרמב"ם (בפרק כא מהלכות איסורי ביאה הלכה לא). וזו לשון הטור ומרן השלחן ערוך באבן העזר (סימן ב סעיף ח): עם הארץ לא ישא כהנת, ואם נשא אין זיווגם עולה יפה, שתמות היא או הוא במהרה, או תקלה תבא עליהם. אבל תלמיד חכם שנושא כהנת הרי דבר זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד. עד כאן.

והנה תחילת דברי הגמרא שהבאנו, מדברים מענין סעודת מצוה, שסעודת נישואים של עם הארץ עם בת כהן אינה סעודת מצוה. ובשו"ת חות יאיר (סימן ע) האריך לבאר מה הן סעודות מצוה, וכתב, שסעודת נישואין אפילו של בת תלמיד חכם לעם הארץ נחשבת סעודת מצוה, כי אין לנו בזמן הזה דין עם הארץ שדיברו בו חכמים, והביא ראיות לזה. והסביר זאת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שיש לומר שאף לדעת החוות יאיר, לא לכל אדם מותר לישא בת כהן, אלא צריך שיהיה על כל פנים אדם שעוסק במצוות ובגמילות חסדים, שאף על פי שאינו לומד תורה, מכל מקום הרי הוא כשר לעדות ואינו בכלל עם הארץ. אבל אדם שאינו מקיים מצוות בכלל, הרי הוא פסול לעדות, ובודאי הוא נכנס בגדר עם הארץ שגנאי הוא לאהרן הכהן שיקח אדם כזה אשה מזרעו.
ואחר שהאריך בזה מרן הרב זצ"ל, העלה להלכה, שיש לחלק את הדבר לשלשה סוגים. שאם הוא תלמיד חכם, שבח הוא לו שישא בת כהן, ואדרבא זוכה הוא בזה לעושר וכבוד, שהרי תורה וכהונה במקום אחד.

ואם הוא עם הארץ שאין בו לא תורה ולא מצוות וגמילות חסדים, גנאי הוא לאהרן שידבק בזרעו, ואין ספק בדבר שצריך עד כמה שאפשר למנוע אותו מלישא בת כהן, כי בנפשם הדבר, וכמו שאמרו בגמרא, "או אלמנה או גרושה או זרע אין לה". והוא בכלל מה שאמרו בגמרא כל הנותן בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומנחה לפני הארי, שקרוב לודאי שלא ישמרו טהרת המשפחה, שהחשוד על חילול שבת חשוד על כל העבירות שבתורה.

ואם הוא בעל בית פשוט, שלא למד תורה, אבל הוא שומר מצוות וגומל חסדים ונוהג בדרכי הישרים, מותר לו לישא כהנת לאשה, אבל אין כאן לא שבח ולא גנאי.

ולסיכום: אין לישראל לישא בת כהן אלא אם כן החתן ירא ה' וקובע עתים לתורה, וכל שכן אם הוא לומד בישיבה באופן קבוע, אף על פי שעדיין אינו בגדר תלמיד חכם. אבל אם אינו שמור מצוות כראוי ואינו נוהג בדרכי הישרים, אין לו לישא בת כהן, וגם היא צריכה למנוע עצמה מזיווג זה שאינו הגון לה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ומה אם היא (בת כהן) בת עם הארץ ופשוטה ומודרנית שלא רוצה שבעלה ישב וילמד ורק לנהל חיים ע"פ ההלכה? כ"ה סיון תשפ"ד / 1 ביולי 2024

בכל זאת היא גם רוצה שהוא ילמד בכל יום איזו שעה או שתים. וזה יהיה מספיק לצאת מהחשש.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה