הלכה ליום חמישי ד' חשון תש"ע 22 באוקטובר 2009

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרה"ג מרדכי (אליהו) צמח בן מזל

קהל הלומדים מתבקש להתעורר ולהעתיר בתפילה עבור הרב, אשר סובל כבר תקופה ארוכה, ובפרט בימים האחרונים הוא מדוכא ביסורים קשים ומרים. יהי רצון שה' יתברך יתמלא עליו ברחמים לרפאותו רפואה שלימה, ויסיר ממנו כל נגע וכל מחלה, ויזכה לראות בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו. אמן

הוקדש על ידי

מערכת הלכה יומית

האם גר צדק רשאי לעלות שליח ציבור

שאלה מגר צדק: האם אני רשאי לעלות שליח ציבור, וכן האם אוכל לומר בברכת המזון "על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה" וכו', שהרי לאבותי לא נתן ה' את ארץ ישראל. וכן איך אוכל לומר בתפילת העמידה "אלקינו ואלקי אבותינו", והרי אין זה אלהיהם של אבותי?

תשובה: שורש השאלה תלוי במחלוקת רבותינו במסכת ביכורים לענין מצות הבאת ביכורים, כי כאשר היה בית המקדש, היה כל אדם שיש לו אילנות מאכל, מביא מבכורי אדמתו לבית המקדש, והיה אומר את כל מה שנזכר בתורה בוידוי הבכורים, שבכלל הדברים הנאמרים שם צריך שיאמר "ארמי אומד אבי", כלומר, ארמי, הוא לבן הארמי, שביקש לאבד את יעקב אבינו עליו השלום, וכן אומר, אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו. ומעתה קמה השאלה, האם יוכל הגר להביא בכורים ולקרות את הפסוקים הכתובים בתורה, או שלא יוכל לעשות כן מפני שיעקב אבינו עליו השלום אינו אביו. ודעת רבי יהודה, שהגר מביא ביכורים, אבל אינו קורא את הפסוקים הכתובים בתורה, ובמשנה במסכת ביכורים שנינו שהגר מביא ביכורים ואף קורא את הפסוקים. נמצא הדבר שנוי במחלוקת.

ורבותינו הראשונים נחלקו אם הגר מביא וקורה או שאינו קורה. ורבינו תם היה פוסק כדעת רבי יהודה, שהגר מביא ביכורים ואינו קורא. ולפיכך כתבו התוספות (בבא בתרא דף פא.) שרבינו תם לא היה מניח לגרים לברך ברכת המזון, שהרי לא יוכלו לומר שהנחלת לאבותינו ארץ טובה. והיה אומר לגר שכשהוא מתפלל יאמר, אלהינו ואלהי אבותיכם, וכן יעשה כשהוא מברך ברכת המזון לעצמו. וכן דעת ר"י שהובאה בתוספות, שהלכה כרבי יהודה, שהגר מביא ביכורים אבל אינו קורא את הפסוקים. ומכל מקום לענין ברכת המזון כתבו התוספות בשם ר"י שיוכל הגר לומר שהנחלת לאבותינו.

ולעומתם, רבינו הרמב"ם פסק שהגר מביא ביכורים וקורא. והרב רבי עובדיה, שהיה גר, שאל את הרמב"ם האם יוכל לומר אלקינו ואלקי אבותינו, ואשר בחר בנו, ושעשה נסים לאבותינו. וכך השיב לו הרמב"ם: יש לך לומר הכל כתקנם, ואל תשנה דבר, אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל, כך ראוי לך לברך ולהתפלל, בין שהתפללת יחידי בין שהיית שליח צבור. ועיקר הדבר, שאברהם אבינו הוא שלימד כל העם והשכילם והודיעם דת האמת וייחודו של הקדוש ברוך הוא, ובעט בעבודה זרה, והפר עבודתה, והכניס רבים תחת כנפי השכינה, ולמדם והורם וצוה בניו ובני ביתו אחריו לשמור דרך ה'. לפיכך כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל המייחד שמו של הקב"ה כמו שהוא כתוב בתורה, תלמידו של אברהם אבינו עליו השלום (הוא), ובני ביתו הם כולם, והוא החזיר אותם למוטב, כשם שהחזיר את אנשי דורו בפיו ובלמודו, כך החזיר כל העתידים להתגייר. נמצא אברהם אבינו עליו השלום הוא אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו ולכל גר שיתגייר. לפיכך יש לך לאמר אלהינו ואלהי אבותינו שאברהם הוא אביך, ויש לך לומר שהנחלת את אבותינו, שלאברהם נתנה הארץ.

וכן לענין הלכה, פסק מרן השלחן ערוך כדעת הרמב"ם, שהגר יכול להיות שליח ציבור, וממילא יאמר אלקינו ואלקי אבותינו, וכן בשאר הדברים יוכל לומר ככל אחד מישראל.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדוע ברכת: "שלא עשני גוי" לא יאמר(כדברי הב"י????) הלוא עתה לא גוי וקיימא לן שגם גרים היו במעמד הר סיני אלא שנשבו .... ז' חשון תש"ע / 25 באוקטובר 2009

שלום רב!

לא יוכל לברך שלא עשני גוי, מפני שכוונת הברכה היא על ברייתו בגוף כאן בעולם הזה, וברייתו היתה כגוי בגוף של גוי ובמעמד הלכתי של גוי, והיה פטור מן המצוות, ועל כן לא יוכל לברך שלא עשני גוי.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה