הלכה ליום שלישי ה' אלול תשפ"ג 22 באוגוסט 2023

ההלכה מוקדשת להצלחת

יובל בן מרים הי"ו

להצלחה בחודשי סיום השירות הצבאי. לברכה ולסייעתא דשמיא.

הוקדש על ידי

כל המשפחה

שאלה: אדם שלא זכה לחזור בתשובה, האם יש בכלל תועלת במעט המצוות שהוא מסגל לעצמו?

  מרן זצ"ל בביקור בעיר נצרת, ימי הרחמים והסליחות

תשובה: ידוע, כי בדרך כלל סדר התשובה הוא בבחינת "סור מרע ועשה טוב", שקודם יעשה אדם תשובה על מה שחטא לפני ה', ואחר כך יוסיף מעשים טובים ומצות שיעמדו גם הן לזכותו. וכתב רבינו הרמב"ם (פ"ז מה' תשובה), בזו הלשון: כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל, שנאמר "עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם", היה צועק ואינו נענה בתפילתו, שנאמר, "גם כי תרבו תפילה אינני שומע", היה עושה מצות וטורפין אותן בפניו, שנאמר, "מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי", "אין לי חפץ בכם אמר ה' צבאות", והיום (אחר שעשה תשובה), הוא מודבק בשכינה, שנאמר "ואתם הדבקים בה' אלהיכם", צועק ונענה מיד, שנאמר "והיה טרם יקראו ואני אענה", עושה מצות ומקבלים אותם בשמחה ובנחת, שנאמר "כי כבר רצה האלהים את מעשיך". עד כאן.

ומכלל דברי הרמב"ם מבואר לכאורה, שאין חפץ לה' יתברך במעשי המצוות של זה השרוי בחטאו, שהרי אינו אהוב לפני ה', ואת מצותיו טורפין לו בפניו, ואם כן כל עמלו במצות שיעשה כל זמן שאינו בעל תשובה גמור, אין בו תועלת כלל.

אלא שבאמת אין הדבר כן, שהרי מבואר בילקוט (הושע רמז תקכט), שכל מי שיש בידו דבר עבירה ולא היה בידו לעשות תשובה, יחליפם במעשים טובים ויעשה תשובה ויתקבל. וביאר מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שכוונת הילקוט היא, שאדם שהוא מנסה לחזור בתשובה ועדיין לא עלה הדבר בידו, מכיון שבסופו של דבר בכוונתו לחזור בתשובה, לא יהיה יושב בטל מן המצוות, אלא ישקיע כל כחו במצות ומעשים טובים, ואחר כך כשיצליח לחזור בתשובה, יתקבלו למפרע כל המצות ומעשים טובים שעשה לרצון לפני ה'.

ויש להוסיף על כך, כי עצם מעשה המצות כאשר אותו אדם עדיין לא הצליח לחזור בתשובה, הוא מועיל לו שיצליח אחר כך לחזור בתשובה, כי מי שחוטא באיזה דבר, ומשתדל לחזור בתשובה, ובאותה התקופה הוא משקיע בלימוד התורה ובמצוות, הלא בלי ספק שאותו לימוד משפיע עליו קדושה, ויועיל לו הדבר לכבוש את יצרו מכאן ולהבא. ואז כשיחזור בתשובה, תתקבל תשובתו, וגם יטול שכר על מה שקיים את המצוות.

ומרן רבנו זצ"ל ביאר בזה (בשם המפרשים) את המעשה המפורסם המובא בגמרא במסכת עבודה זרה (יז.), אודות אלעזר בן דורדיא, שהיה חוטא גדול, וחזר בתשובה, וכשראה כמה גדל חטאו, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה על עבירותיו עד שיצאה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה, רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. כי התקבלה תשובתו. בכה רבינו הקדוש ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת". ולכאורה יש לשאול, מדוע בכה רבינו הקדוש על שבעל התשובה מזומן לחיי העולם הבא. ותירצו, כי רבינו הקדוש בכה על כך שרבי אלעזר בן דורדיא לא סיגל לעצמו בחייו מצוות ומעשים טובים כראוי, ובעיקר בלימוד התורה, שבעולם הבא לא יוכל עוד לקיים את המצות. ואילו היה רבי אלעזר מקיים את המצות אף שעדיין לא הצליח לחזור בתשובה, היה זוכה מתוך התשובה לקבל שכר על כל מה שפעל, ואשרי חלקו.

-----------------------------------

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא סליחות וחודש אלול:
לשמיעת סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לחץ כאן
לשיעור בדברי מוסר לחודש אלול לחץ כאן
לשיעור בהלכות סליחות לחץ כאן

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:57:19         הורד     (52.48 MB)

הלכות סליחות

אורך השיעור: 01:01:08         הורד     (13.99 MB)

דברי מוסר לחודש אלול

אורך השיעור: 01:25:50         הורד     (19.65 MB)

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה