הלכה ליום רביעי ט"ז תמוז תשפ"ו 1 ביולי 2026

שאלה: האם יש לענות ברוך הוא וברוך שמו לאחר הזכרת שם ה' בקידוש ובהבדלה?

תשובה: בהלכה הקודמת, ביארנו את עיקר הטעם של עניית "ברוך הוא וברוך שמו" בשעה ששומעים שם ה', שכך נהג רבינו הרא"ש, שבכל פעם שהיה שומע שם שמים בברכות, היה עונה ברוך הוא וברוך שמו, וביארנו, שאף על פי שמצוה לענות ברוך הוא וברוך שמו, מכל מקום, מכיון שאין זה חיוב גמור, אין לענות ברוך הוא וברוך שמו באמצע פסוקי דזמרה וכדומה. ואף על פי שלענין עניית אמן על הברכות, אנו נוקטים שיש לענות אמן גם כאשר הוא עומד באמצע פסוקי דזמרה, מכל מקום, דין עניית ברוך הוא וברוך שמו, הוא שונה בתכלית, מכיון שאינו חיוב גמור, ולכן אין להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לצורך עניית ברוך הוא וברוך שמו.

ברוך הוא וברוך שמו בברכות שיוצאים בהם ידי חובה 
הגאון מהר"ש אבוהב, בשו"ת דבר שמואל, כתב: "ומכבר הזהרתי את החברים, שמנהג הרא"ש הנזכר (לענות ברוך הוא וברוך שמו), אינו אלא דוקא בברכה שאין השומע חייב בה, אבל כשמתכוין השומע לצאת ידי חובה, וגם המברך מכוין להוציאו ידי חובה (כגון בברכות הקידוש, וקריאת המגילה וכדומה, שאז יוצאים ידי חובת הברכה בשמיעה בלבד מפי המברך), אינו רשאי להפסיק באמצע הברכה באמירת ברוך הוא וברוך שמו, שמכיון שהשומע כעונה, כשמפסיק באמצע הברכה לענות ברוך הוא וברוך שמו, הרי הוא כמו שמפסיק באמצע הברכה עצמה". עד כאן דבריו.

וביאור הדברים, שהרי הדבר פשוט, שכאשר יוצא אדם ידי חובת ברכה בשמיעה בלבד, הרי הוא כמו שמברך בעצמו. ולכן, אם דיבר באמצע הברכה, אף על פי שענה אחר כך "אמן", לא יצא ידי חובתו, שהרי הוא כמו שיברך אדם בעצמו, ויאמר "ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו אלקינו מלך העולם" וכו'. שבזה בודאי לא יצא ידי חובתו. וכדברי רבינו הדבר שמואל, פסקו עוד רבים מרבותינו הפוסקים.

ואמנם, יש מקצת מעדות ישראל, שנהגו לענות ברוך הוא וברוך שמו גם בברכה שיוצאים בה ידי חובה, כגון בברכת הקידוש, אמנם על כך כבר כתב הגאון רבי דוד פארדו זצ"ל, בזו הלשון: ומעיד אני עלי, כי כדברי מרנא ורבנא פאר הדור חסידא קדישא מהר"ש אבוהב שהנ"ל, כן שמעתי גם מהרב הגאון החסיד רבי אברהם דוד פאפו, שכן קיבל מאביו ז"ל, שכן קיבל מהגאון איש האלהים הרמ"ז (רבינו משה זכות) זצוק"ל. וכך היא הסכמת רוב הפוסקים, שאין לענות ברוך הוא וברוך שמו על הזכרת ה' בברכות שיוצאים בהם ידי חובה, כגון ברכות הקידוש וההבדלה.

לכן להלכה, מצוה רבה, על כל מי שנשאה אותו רוח טהרה, להזהר שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו בברכות שהוא יוצא בהן ידי חובה. ואף אם נהג עד היום לענות תמיד ברוך הוא וברוך שמו, נכון שיעזוב מנהגו בזה, ויזהר לחוש לנפשו לדברי הפוסקים המזהירים שלא לעשות כן.

מנהג מרוקו
אמנם, רבים מבני מרוקו עומדים על מנהגם בזה, שבהרבה מקומות במרוקו נהגו לענות ברוך וברוך שמו על כל הברכות. ודעתו של מרן רבינו הקדוש זצ"ל לא היתה נוחה כלל ממנהג זה, שלדעתו לא הונהג על פי דעתם של רבני מרוקו, רק המון העם החלו לנהוג כך מעצמם. ואפילו אם נאמר שכך היתה דעת כמה מחכמי מרוקו, מכל מקום בענין כזה שרוב ככל הפוסקים סוברים שאין לענות ברוך הוא וברוך שמו, כתב שעלינו לתפוס את דבריהם עיקר להלכה, ולבטל מנהג העונים בכל ברכה וברכה.

אולם לעומתו, קם הגאון, צדיק ועניו, רבי שלום משאש זצ"ל, רבה של ירושלים, והחזיק בכל כחו לחזק מנהג מרוקו בזה, ובמשך שנים התקיים משא ומתן בינו לבין מרן רבינו זצ"ל בנדון זה, ומרן זצ"ל השיב על כל טענותיו בדבר זה. והגר"ש משאש לא קיבל את דעתו, והחזיק בכל עוז במנהג עדתו, וסירב לבטלו בכל תוקף. ואחריו קמו עוד מרבני מרוקו, וכתבו לחזק מנהגם בטענות שונות, ועל כן המחלוקת בעינה עומדת עד עצם היום הזה. וחלילה לעורר מחלוקות וויכוחים על ענינים כגון אלה, שאינם מעיקרי הדת, והתועלת מן המחלוקת רחוקה, וההפסד קרוב.

ולסיכום: אין לענות ברוך הוא וברוך שמו, על ברכה שיוצאים בה ידי חובה, כגון ברכת הקידוש וההבדלה וברכות קריאת המגילה וכדומה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כשאיני חפץ לצאת ידי חובת הבדלה בבית הכנסת, עלי לענות ברוך הוא וברוך שמו על ההבדלה כדי שיהיה ניכר שאיני רוצה לצאת ידי חובה?
האם המברך על היין בהבדלה טועם בעצמו מהיין?
האם אשה יכולה לעשות הבדלה לעצמה ולברך את כל הברכות לעצמה? כ"ח אב תשס"ט / 18 באוגוסט 2009

גם בלא אמירת ברוך הוא וברוך שמו, כל שמכוין שלא לצאת ידי חובה, אינו יוצא ידי חובה בהבדלה. וברור, שמכיון שאינו חפץ לצאת ידי חובה, צריך שיענה ברוך הוא וברוך שמו.
המברך בורא פרי הגפן צריך לטעום מהיין.
אשה יכולה לעשות לעצמה הבדלה כפי שהאנשים עושים הבדלה.

דבריכם הכתובים כאן מסלפים ביודעין את האמת לגבי יהדות מרוקו המפוארה מכל.
מצוה עלינו לנהוג כמנהג אבותינו שקיבלו מאבותיהם שקיבלו ממרן בית יוסף, שחובה עלינו לפאר ולהלל את שם ה' בכל אימת שאנו שועמים את הברכה. ולכן אל נא תנסו להסיט אותנו ממנהגינו, ואל תהלכו עלינו אימה ופחד, בייחוד לקראת הימים הנוראים שבהם אנו עם ישראל נותנים את הדין על מעשינו. 

כמי שכבר כתב לכם בנושא זה, הרי שאתם עושים עוול גדול, ומתעלמים מגדול הפוסקים וחסיד הדור רבי שלום משאש זצוק"ל כמו בן משפחתו הרב הגאון המופלא רבי יוסף משאש זצוק"ל. 

עליכם לחזור בדבריכם, כי אלה אינם דברי אלוקים חיים, אנו נמשיך לנהוג כמנהג אבותינו, למרות כל הפסיקות דאז ודהיום. ועוד טעות גדולה בידכם, לא מקצת מקהילות מרוקו, אלא כל קהילות מרוקו נהגו ונוהגים לשמחתי הרבה, לנהוג כך, עד עצם היום הזה. ויבואו על הברכה אלה שנוהגים כך. 

מאוד ממליץ לכם לשם האיזון להביא את מאמרו של הרב אלחר משלומי אודות הסוגייה הזו בהסתמכו על גדול הדור רבי שלום משאש זצוק"ל.
 
כל אלה הנוהגים אחרת מבני עדתנו המפוארה, חוטאטים לאבותיהם ונוטשים את תורת אמם, וזה עוול גדול. כ"ז אב תשס"ט / 17 באוגוסט 2009

שלום רב!

לגבי מנהג מרוקו. לפי הידוע לנו, הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, אומר שלא בכל המקומות במרוקו נהגו כן. ובאמת שאין זה משנה אם נהגו כן בכל מקום או רק במקצת מקומות, כי לדעת רבינו שליט"א, שאנו כותבים את ההלכות לפי פסקיו, יש לשנות את המנהג בזה. וכן הורה בפשיטות הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג שליט"א, בהסכמתו לספר יפה שעה. שאף בני מרוקו צריכים לשנות מנהגם בזה. וכן פסק הגאון רבי משה פינשטיין, וכתב גם שלא יוצאים ידי חובה אפילו בדיעבד אם עונים ברוך הוא וברוך שמו. ולא בכל דבר אנו הולכים אחר המנהג, במקום שיש בעיה הלכתית עם המנהג, ובודאי שמשקל הדברים, כלומר, אמירת ברוך הוא וברוך שמו, שאינה חיוב, כנגד חשש שלא יוצאים ידי חובת הברכה כלל, לפי דברי כמה פוסקים, מביא לידי מסקנה שראוי לעזוב מנהג כזה שמכניס בחינם לידי מחלוקת הפוסקים. וכחו של המנהג אמנם גדול, אך אינו גדול יותר מכללי הוראה ודיעה מכרעת בתורה. ואין זה נכון כלל שבכל מקום נתאמץ ליישב מנהגים בדברים שאינן גופי תורה ובמקום שיש לתלות שהמנהג אינו נכון כל כך להלכה, וכפי שכתב מרן שליט"א בספרו חזון עובדיה.

ומכל מקום, אנו לא אחראים על שום אדם, ומותר לכל אדם לומר דעתו בתורה, ולא מפני כך נהיה ח"ו אויבים זה לזה, ולא מפני כך יש לומר עלינו שאנו מסלפים וכו', במקום שלא סילפנו חלילה דבר, ואף אנו כתבנו שהממשיך במנהג זה אינו עושה איסור וכו'. ואם כן מדוע כבודו כל כך קצף על דברינו, והלא כך היא דרכה של תורה?

בברכת התורה ובכבוד רב,
הלכה יומית.  

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה