הלכה ליום ראשון ט"ו אלול תשפ"ב 11 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן לבנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

שמיטת כספים

השנה (תשפ"ב) היא שנת שמיטה, כמו שביארנו כבר בתחילת השנה. ולכן נוהגים בכמה מצוות התלויות בארץ השייכות לשנת השמיטה כמו שביארנו.

מלבד מצות שמיטת הקרקע וקדושת הפירות שנוהגת בשנה זו (בפירות מקרקע של ישראל שלא נמכרה לנכרי). עוד צונו השם יתברך על שמיטת כספים הנוהגת בשנה זו.

וזה דבר השמיטה
נאמר בתורה (דברים טו), "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'". וביארו רבותינו, כי בסיום שנת השמיטה פוקעים כל החובות שיש לאדם על רעהו, וכגון ראובן שהלווה לשמעון מעות (כסף), והתחייב שמעון לשלם את החוב לפני סיום שנת השמיטה, כגון שנקבע בינהם זמן תשלום החוב ליום כ"ג באלול תשפ"ב, אולם ראובן מסיבה כל שהיא לא תבע את חובו, עד שעברה שנת השמיטה, לא יוכל עוד ראובן לתבוע את חובו משמעון, משום שבסיום שנת השמיטה פוקעים כל החובות שיש לאדם על רעהו. ואם עבר ראובן ותבע חובו משמעון, עבר על מה שנאמר בתורה "לא יגוש את רעהו ואת אחיו".

משמטת בסופה
ומנין שאין השביעית משמטת כל החובות אלא בסופה? שנאמר "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה", ומכאן למדו רבותינו במסכת ערכין (כח:), שאין השביעית משמטת אלא בסופה, וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (חושן משפט סימן סז סעיף ל). לפיכך המלוה לחבירו אפילו בשנת השביעית עצמה, הולך וגובה את חובותיו במשך כל השנה כולה. ומיד כששקעה החמה בליל ראש השנה של מוצאי שביעית, אבד החוב, אלא אם כן כתב המלווה" פרוזבול", כמו שנבאר בהמשך בעזרת ה'.

חובות בדרך הלוואה
אין השביעית משמטת אלא חובות של מלוה ולווה, אבל חובות שאינם בדרך הלואה, כגון מה שנתחייב אדם לשלם לחנוני (בעל מכולת) בסיום תקופה מסוימת וכיוצא בזה, או סכום הכתובה שמתחייב אדם לאשתו אם יגרשנה, אינם נשמטים בשביעית.

וכן אדם שהשאיל מחברו מכשיר חשמלי וכיוצא בזה, מאחר ואין זה בגדר "הלוואה", אלא בגדר "השאלה", בודאי שהשואל חייב להחזיר לחברו את המכשיר לאחר שנת השמיטה.

אבל כל דבר שהוא "דרך הלואה" נשמט בשביעית. ולכן, אשה שהלותה לשכנתה כיכרות לחם או חלב וכיוצא בזה, שהם דברים שאינם באים בתורת השאלה, שהרי אין היא מצפה שיחזרו אליה הכיכרות המקוריים שנתנה לשכנתה, רק הם ניתנים לשכנה בתורת הלואה, שלאחר מכן תקנה השכנה כיכרות אחרים ותחזיר לה, ולאחר מכן עברה שנת השמיטה, אין המלווה יכולה לתבוע את הכיכרות משכנתה, מפני שנשמט החוב בסיום השנה.

ובהלכות הבאות אם ירצה ה' את מעשינו, נבאר עוד פרטי דינים בזה, ומהו ענין הפרוזבול שתקן הלל הזקן שלא יפסידו המלוים את כספם וימנעו מלהלוות לעניים.

להורדת שטר הפרוזבול לחץ כאן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שכתבתם, משתמע שהחוב פוקע, רק אם: א. הגיע זמן פרעונו לפני סוף שנת השמיטה. ב. ושהמלווה לא תבע את חובו

שאלה: אם המלוה תבע את חובו והלווה התמהמה, החוב לא יפקע בסוף שביעית? י"ז אלול תשפ"ב / 13 בספטמבר 2022

גם במקרה כזה, החוב פוקע. רק אם לא הגיע זמן הפירעון עד סוף השנה, אז החוב לא פוקע.

להיכן שולחים את שטר הפרוזבול שמורידים מהאתר? ט"ז אלול תשפ"ב / 12 בספטמבר 2022

לא שולחים. רק ממלאים, מחתימים שני עדים, ושומרים עד אחרי ראש השנה. תבורכו,

ברצוני לעשות פרוזבול איני יודע איך ? האם אפשר דרככם ? ט"ו אלול תשפ"ב / 11 בספטמבר 2022

באתר שלנו, בסיום ההלכה, ישנה אפשרות להורדת פרוזבול. תדפיס אותו, לאחר מכן יש ללמא את שמך, ולהחתים שני עדים, ולשמור אותו עד ראש השנה. זה הכל. 

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה