הלכה ליום שלישי ד' תשרי תשס"ז 26 בספטמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

עשרת ימי תשובה

אמרו רבותינו במסכת ראש השנה (יח.) על הפסוק "דרשו ה' בהמצאו", אלו עשרה ימים מראש השנה ועד יום הכפורים. וכתב הרמב"ם: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים היא יפה ביותר, ומתקבלת היא מיד, שנאמר דרשו ה' בהמצאו".

ולכן בימים אלו מוטלת באופן מיוחד החובה והאחריות על האדם, לפשפש במעשיו, ולשוב בתשובה שלימה על מעשיו הרעים, והיינו שיתחרט על מעשיו הרעים, ויודה בהם בפיו, והיינו אמירת הוידוי, ויקבל על עצמו מכאן ולהבא שלא ישוב לחטאיו, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם. (דהיינו שכל כך תהא קבלתו להבא חזקה ומוחלטת, עד שהקדוש ברוך הוא יעיד עליו שלא ישוב לחטאו עוד).

עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו, (שיפייס את חברו), שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו". ולכן אם חטא לחברו בממון כגון שגזל ממנו או לקח ממנו ממון בריבית וכדומה, ישיב לו תחילה הממון שלקח ממנו שלא כדין, ואף על פי שהשיב לו, אינו נמחל לו עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניט את חברו אלא בדברים, (דהיינו בדיבורים), צריך לפייסו, וכל שכן אם הכלימו והלבין פניו ברבים, שהרי הוא כשופך דמים. וכבר אמרו רבותינו, נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים.

וכתב רבנו יוסף חיים זצ"ל, שחייב כל אדם לבקש מחילה מאביו ואימו בערב יום הכפורים, על כל מה שחטא להם ופגע בכבודם, ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא, ומזלזל בכבוד אביו ואימו, שאם בין אדם לחברו חייבו חז"ל לבקש מחילה מחברו, כל שכן מאביו ואימו שכמעט אין אדם ניצול מחטא זה בכל יום.

כתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, ששבעת הימים שבין יום ראש השנה ליום הכפורים הם כנגד שבעת ימות השבוע, ובכל יום ויום יכווין לתקן בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום, למשל היום, יום שלישי, יכווין לתקן כל מה שחטא בשנה החולפת בימי שלישי, וכן על זה הדרך.

כתב רבינו הרמב"ם, גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה, שנאמר (הושע יד) "שובה ישראל עד ה' אלהיך". התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד. ואל יחשוב אדם בעל תשובה, שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאים שעשה, אין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני ה' יתברך כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו גדול מאד, שהרי טעם טעם חטא ופירש ממנו וכבש את יצרו. ואמרו חז"ל: מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. כלומר מעלתם גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם, מפני שבעלי תשובה כובשים את יצרם יותר מהם.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה