הלכה ליום שלישי כ"ג אייר תשע"ה 12 במאי 2015

שאלה: אני ספרדי, ושאלתי היא, כאשר הוזמנתי לשמחת נשואין או בר מצוה על ידי חברי האשכנזי, שאינו מקפיד על בשר "חלק" דוקא, האם אני רשאי לאכול שם מפני כבוד המשפחה, בלי לחקור האם הבשר חלק או לא?

שאלה: אני ספרדי, ושאלתי היא, כאשר הוזמנתי לשמחת נשואין או בר מצוה על ידי חברי האשכנזי, שאינו מקפיד על בשר "חלק" דוקא, האם אני רשאי לאכול שם מפני כבוד המשפחה, בלי לחקור האם הבשר חלק או לא?

תשובה: בשאלה זו נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בשו"ת יביע אומר חלק חמישי (יורה דעה סימן ג), ולאחר שהאריך להסביר את חומרת הענין, כי חובה מוטלת על הספרדים ובני עדות המזרח להקפיד על אכילת בשר חלק דוקא, כפי שביארנו בהלכה הקודמת, ניגש לדון בשאלה שלפנינו.

ובתחילה, הביא שכבר נשאל בשאלה דומה לזו, הגאון רבי שמואל אבוהב, (בשו"ת דבר שמואל, סימן שכ), אודות ספרדים שהולכים לערי אשכנז, האם יכולים לאכול משחיטתם אף שהם אינם נזהרים בבדיקת הריאה כמנהג הספרדים? והשיב הגאון רבי שמואל אבוהב, שאם יודע האורח שהבשר אינו "חלק", יש לו להמנע מאכילתו, מבלי שירגישו בטעם חומרתו, (שלא ידעו מדוע הוא נמנע מן הבשר, שאין ראוי להחמיר בפניהם ולפגוע בהם). והוסיף הגאון וכתב, שמעשים בכל יום בכמה תמימי דרך ההולכים בתורת ה', שנמנעים ממאכלות שנוהגים בהם איסור, מבלתי להודיע מהי סיבת מניעתם.

אולם כל זה דוקא באופן שידוע  בפירוש שהבשר אינו חלק, כלומר, שאמנם נמצאה סירכה בריאה, ובכל זאת הכשירו את הבהמה לפי מנהג האשכנזים, אבל בסתם בשר כשר, שלא ידוע אם היתה בו סירכה או לא, כתב הגאון רבי שמואל אבוהב, שנראה פשוט שיש להתיר את אכילת הבשר, משום שיתכן והבשר הוא אמנם "חלק", ואפילו שיש ספק שמא אינו "חלק", הרי עדיין יש ספק, שמא הלכה כדעת הפוסקים המתירים לאכול בשר שאינו חלק, כמו שהבאנו בהלכה הקודמת. ולפיכך כתב, שבאופן שלא ידוע אם הבשר הוא חלק או לא, יש להקל ולאכול ממנו בלי חשש. והביא ראיות לדבריו.  

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האריך בדין זה, והעלה למעשה שיש לסמוך על דברי ה"דבר שמואל", וכל שאין הדבר ידוע אם הבשר הוא "חלק" או שאינו אלא "כשר", מותר לספרדי לאכול ממנו כאשר הוא מוזמן אצל חבירו. ואף על פי שיש להזהר מאד ולאכול בשר "חלק" דוקא, כמו שכתבנו בהלכה הקודמת, מכל מקום, במקום שכבר הוזמן האורח, ובפרט אם מדובר בסעודת מצוה, ולא ידוע אם הבשר הוא חלק או לא, יש לסמוך בזה על שני הספקות כנ"ל, שמא הבשר הוא חלק, ושמא הלכה כדעת הפוסקים המכשירים בשר שאינו חלק.

אולם יש לדעת, כי נכון מאד להזהר לקנות בשר המיוצר תחת השגחה מהודרת, והמחמיר בענינים אלה תבוא עליו ברכת טוב, וה' יתברך יצילהו ממכשול.

שאלות ותשובות על ההלכה

קיבלתי בשר שאינו חלק בהשגחת רבנות האם מותר לי לתת אותו ליהודי אשכנזי שאוכל רבנות או שכיוון שהוא אינו חלק אסור להעביר אותו י"ג שבט תשפ"א / 26 בינואר 2021

מותר לתת אותו למי שאוכל אותו, כיון שסוף סוף יש כמה ספקות בדבר. תבורך,  

מה הדין אם הוזמנתי לחתונה שהבשר המוגש שם אינו חלק אך המלצר מציע שהוא יביא לי בשר חלק במיוחד בשבילי.
האם יהיה מותר לי לאכול או שמא צריך לחשוש שזה בושל יחדיו עם בשר שאינו חלק, מה לגבי בישולי גויים? ח' תמוז תשע"ח / 21 ביוני 2018

מעיקר הדין אפשר לאוכל מהבשר במקום שהוזמנת גם אם אין וודאות שהוא חלק. ולגבי בישולי גויים בלאו הכי יש שם השגחה שלא יהיו בישולי גויים. ואם מדובר במקום שאתה עד כדי כך לא סומך עליהם, אין לאכול שם.

בעניין בשר "חלק", הכוננה לבשר בקר, או גם לעוף? כ"ו אייר תשע"ה / 15 במאי 2015

לגבי בשר עוף הדין שונה לגמרי, ואין כל כך חילוקים בזה כמו שיש בבשר בקר. לכן תוכלו להמשיך לקנות עופות מכשרות מהודרת.

הבנתי מההלכה ששחיטת האשכנזים היא בגדר 'כשרה' בלבד, ברצוני להבין 1. האם זה כולל את שחיטת 'העדה החרדית' 2. והאם אין הבדל בין 'העדה החרדית' לבשר כשר בהשגחת הרבנות?
 כמו כן ראיתי כמה פעמים על שחיטות שונות 'כשר אף לשיטת 'הבית יוסף', האם הכוונה להידור בקשר לסירכות?

ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

אין אנו נוהגים להכנס לגופו של ענין לשמות של גופי כשרות.

למעשה, ודאי שיש הבדל בין ההכשר של העדה החרדית לבין השגחה של רבנות רגילה. ואף על פי כן כל ירא שמים נכון שיקנה מהכשר שבלי ספק מחמירים להקפיד על שיטת מרן הבית יוסף. וזו כוונת מערכות הכשרות המציינות "אף לשיטת מרן הבית יוסף".

ובראש כל הכשרויות אנו יודעים נאמנה שבהשגחה שתחת בד"ץ בית יוסף, השחיטה היא מהודרת ביותר ללא כל חשש, כי יש בתוכם אנשים יראי שמים ומומחים שיש בידם לאכוף את עניני הכשרות בכל תוקף, וכבר העידו בפנינו תלמידי חכמים מארגנטינה שהם בדקו ומצאו כי ראשי הצותות של בד"ץ בית יוסף הם מהמובחרים שבראשי הצוותות בארגנטינה, וכל מי שיש לו יד ושם והבנה בעניני כשרות יודע לאל נכון שיש לסמוך עליהם לאכול מבשר שבשחיטת בד"ץ בית יוסף ללא צורך להכנס לחששות מיותרים. וכל זה אנו כותבים ללא כל נגיעה בענין, כי אין לנו קשר לבד"ץ זה או אחר, ורק האמת נר לרגלינו, ושומע לנו ישכון בטח.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

היכן כתב (בדיוק) הרב עובדיה יוסף,שמותר לספרדי לאכול בשר (שאינו יודע האם הוא חלק)  אצל אשכנזי או בסעודת מצוה? ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

תשובתו של מרן שליט"א בנדון זה היא בספר שו"ת יביע אומר חלק ה' יורה דעה סימן ג. עיין שם.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה עם בשר עוף/הודו האם יותר פשוט להקל לאכול תחת השגחה רגילה או שגם כן יש להחמיר? ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

בשר עוף או הודו, לא שייך בו ענין הסירכות כמו בבהמה. אבל ישנם בעיות כשרות אחרות בבשר עוף, שבהכשרים המהודרים, אשר עטרה לראשם היא כשרות בד"ץ בית יוסף, מתנהלים הדברים בצורה הטובה ביותר, כגון בדיקת צומת הגידין, והשגחה שיהיו כל השוחטים אנשים יראי שמים, ושלא יהיו מעט שוחטים על גבי הפס שבו מובלים העופות לשחיטה, וכן השגחה על כך שלא תהינה טרפויות בעופות מחמת זריקות וכיוצא בזה. ועל כן נכון הוא לקנות עופות מהשגחה מהודרת בלבד. אם כי בודאי שאין הדבר חמור כמו בבשר בהמה, שאז לדעת מרן הבית יוסף מדובר בחששות רציניים יותר של טרפיות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

היכן פורסם פסקו של הגר"ע יוסף זצ"ל בענין זה של אכילה אצל ספרדי?
ועוד, שבזמנם אכן לא היה ידוע, אבל כיום רוב השחיטות שאינם מהדרין כלל אינם מקפידים ולהיפך מעיבירם אליהם משחיטות מהדרין את אלו שאינם חלקים, וא"כ כיצד ניתן לסמוך? ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

תשובתו של מרן זצ"ל בענין זה היא לו בשו"ת יביע אומר חלק ה יורה דעה סימן ג.
למיטב ידיעתנו אף בזמנינו לא מעבירים את הבשר שאינו גלאט לכשרויות אחרות, אלא הכל מעורב יחד.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה