הלכה ליום ראשון י"ז אב תשע"ט 18 באוגוסט 2019

הטמנה – אלישע בעל כנפיים

בשבוע שעבר ביארנו, את עיקרי דיני הטמנה. שבדורות הקודמים, היו רגילים להטמין את הקדירה (הסיר) בתוך חול או בתוך בגדים, כדי שישמר החום עד לסעודת השבת, שהרי לא היה להם, לא מיחם ולא פלאטה חשמלית. ולכן הוצרכו מאד לענין ההטמנה.

שני סוגי הטמנה
והסברנו שיש שני סוגים של הטמנה. ישנה הטמנה בדבר "המוסיף הבל", כמו למשל שומשום, או פסולת של זיתים, שמחמת ההרכב המיוחד שלהם, הם הולכים ורותחים, ומחממים את הקדירה שטמונה בתוכם יותר ויותר. והטמנה כזו אסורה בהחלט, ואפילו כאשר מטמינים בדברים אלה עוד לפני כניסת השבת, בכל זאת אסרו רבותינו הטמנה כזו שמא יבואו לידי איסור של חילול שבת, כמו שביארנו.

לעומת זאת, ישנה הטמנה בדבר "שאינו מוסיף הבל", כלומר, אינו מוסיף חום, אלא שומר על החמימות הטבעית של התבשיל. כמו לדוגמא נוצות, או בגדים וכדומה, שאם רוצים להטמין בתוכם קדירה עם תבשיל, מותר לעשות כן. ובכל זאת אין היתר לעשות כן אלא דוקא כשמטמינים את הקדירה מערב שבת, כלומר, לפני כניסת השבת, אבל בשבת עצמה, אסור להטמין מכל וכל.

אלישע בעל כנפיים
ובמשנה במסכת שבת (דף מט.) שנינו שמותר להטמין ב"כנפי יונה", כלומר בנוצות של יונה, מפני שהנוצות הם דבר שאינו מוסיף הבל. ובגמרא, אמר רבי ינאי, אדם שמניח תפילין, צריך להזהר שיהיה גופו נקי, כמו שהיה נזהר "אלישע בעל כנפיים". ושאלו בגמרא, מדוע קראו לאותו אלישע "בעל כנפיים"? והשיבו, כי פעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל, שכל מי שיניח תפילין ינקרו את מוחו. והיה אלישע מניח תפילין, ויצא איתם לשוק, מפני שחשב שלא יראו אותו שוטרי הקיסר. לפתע, ראה אותו שוטר אחד, ברח ממנו אלישע והחל לרוץ. לבסוף, השיג השוטר את אלישע, מיד תפס אלישע את התפילין מראשו והסתיר אותן בין כפות ידיו הסגורות. שאל אותו השוטר, מה זה בידך? השיב לו אלישע, "כנפי יונה", צוה עליו השוטר, פתח את ידיך! פתח אלישע את ידיו ונעשה לו נס ונמצאו בתוך ידיו כנפי יונה. לפיכך קראו לו "אלישע בעל כנפיים". ומדוע אמר אלישע דוקא "כנפי יונה"? מפני שנמשלו ישראל ליונה, שנאמר "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף", וכשם שהיונה, כנפיה מגינות עליה, כך ישראל, המצוות מגינות עליהם.  

הטמנה במגבת והחזרתה
ביארנו שמאחר ומגבת אינה נחשבת לדבר המוסיף הבל, ומטעמים נוספים, נהגו להקל לפרוס מגבת לפני כניסת השבת, על גבי קדירה שמונחת על פלאטה חשמלית. והנוהגים כן, יש להם על מה שיסמכו. ואם כיסו את הקדירה מערב שבת במגבת, וביום השבת אירע שנפלה המגבת, מותר לחזור ולכסות את הקדירה ביום השבת עצמו במגבת. אך זאת רק בתנאי, שנתבשל כבר התבשיל כל צרכו, שאם לא כן, נמצא שעל ידי כיסוי הקדירה הוא ממהר את הבישול ועובר על מלאכת מבשל בשבת.

כלומר, אם התבשיל כבר מבושל לגמרי, הרי שאין כאן חשש של איסור בישול במה שנחזור לכסות אותו בשבת. אבל אם הוא אינו מבושל לגמרי, הרי שאסור בהחלט לכסותו בשבת, כי יש בזה משום איסור "בישול", שבעזרת הכיסוי ימהר התבשיל להתבשל.

ודין זה שייך אפילו ללא ענין "הטמנה". ולדוגמא, מי שהניח סיר על גבי הפלאטה, והתבשיל אינו מבושל לגמרי, ובשבת עצמה הרים את מכסה הסיר כדי לראות מה מצב התבשיל, והנה הוא רואה שהתבשיל עדיין אינו מבושל לגמרי, הרי שאסור בהחלט לחזור ולכסות את הקדירה בשבת, כי על ידי הכיסוי הוא ממהר את בישול התבשיל, ויש בזה איסור גמור. ולכן אנשים יראי שמים נזהרים, שמבשלים את החמין היטב היטב עוד לפני השבת, ואם הדבר אינו אפשרי, נזהרים שלא נוגעים בכלל בסיר החמין עד לבוקר יום השבת, כדי שלא יכשלו באיסור בישול בשבת.

זהירות יתירה
יש להזהר כשמכסים סיר במגבת, שלא תגע המגבת בפלאטה החשמלית, פן תפרוץ חס ושלום שריפה מחמת החום. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

Le devoir de Matanot La-Evyonim

Il est dit dans la Méguilat Esther (9 – 22): « Faire de ces jours, des jours de festin et de joie, et d’échange de mets mutuels, ainsi que de cadeaux aux nécessiteux. » Il est rapporté dans la Guémara Méguila (7a): Echange de met......

לקריאת ההלכה

Les jours de Pourim - La règle de « Michloah’ Manott »

Le devoir de « Michloa’h Manott » Il est dit dans la Méguilat Esther (9 – 22): « Faire de ces jours, des jours de festin et de joie, et d’échange de mets mutuels, ainsi que de cadeaux aux nécessiteux. » Il est rapporté dans la ......

לקריאת ההלכה

Question : Doit-on répondre « Barouh’ Hou Ou-Barouh’ Chémo » après la mention du Nom d’Hachem dans le Kiddouch et la Havdala ?

Réponse: Dans la Halah’a précédente, nous avons expliqué la principale raison pour laquelle on répond « Barouh’ Hou Ou-Barouh’ Chémo », puisque tel était l’usage de notre maître le ROCH qui ré......

לקריאת ההלכה

Divré Torah sur Térouma

בס''ד Divré Torah sur Térouma Par le Rav David A. PITOUN    4 Divré Torah La Parasha de Térouma est la première des Parashiyot qui traitent de la construction et de l’architecture du Mishkan (le Temple mobile que les Bén&ea......

לקריאת ההלכה


La règle relative à un œuf, de l’ail ou de l’oignon restés découvert toute une nuit

Les choses interdites par danger Il est enseigné dans la Guémara Nida (17a): Rabbi Chim’on Bar Yoh’aï dit : il y a 5 choses à cause desquelles une personne peut se mettre en danger en les réalisant, et l’une de ces choses est le fait de consommer ......

לקריאת ההלכה

« Barouh’ Hou Ou-Barouh’ Chémo»

Question: Quand doit-on répondre « Barouh’ Hou Ou-Barouh’ Chémo »? Réponse: Moché Rabbénou dit dans un verset de la Torah: « Lorsque j’invoque le Nom d’Hachem, rendez hommage à notre D. » Le Tar......

לקריאת ההלכה

La bénédiction de Chéhéh’yanou à la vision d’un être cher

Question: Une personne s’absente de chez elle durant 30 jours ou plus. A son retour, cette personne est heureuse de retrouver les membres de sa famille, ainsi que ses amis intimes. Doit-elle réciter la bénédiction de Chehe’heyanou en les revoyant? Réponse: ......

לקריאת ההלכה

La bénédiction de Mé’hayé Hamétim au bout de 12 mois de séparation avec un être cher

Dans la précédente Hala’ha, nous avons expliqué que lorsque l’on voit un être cher, un ami intime ou un proche parent, que l’on n’a pas vu depuis 30 jours, on doit réciter la bénédiction de Chéhe’heyanou en le voyan......

לקריאת ההלכה