הלכה ליום ראשון כ"א אב תשפ"ד 25 באוגוסט 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין סימן טוב ז״ל בן מאיר וחנה בלור

במלאות שבעה לפטירתו
רוחו תַּרְגִּיעַ בְּחֵלֶק הַיּוֹשְבִים בְּגַן עֵדְן וְנִשְמָתוֹ תִּתְעַדֵּן בַּטוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים וְתָשִיב בְּכָבוֹד מְנוּחָתוֹ וּלְקֵץ הַיָּמִין יַעֲמֹד לְגוֹרָלוֹ וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָלוֹם, וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יָבֹא שָלוֹם.

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

לברך בחוף הים

שאלה: האם מותר לברך על מאכלים, כשאני עם בגד ים? והאם יש חילוק בין איש לאשה?

תשובה: אמנם מבואר בדברי רבותינו, שאסור לאדם לברך ולהוציא שם שמים מפיו כשהוא ערום. שנאמר "ולא יראה בך ערות דבר", וכן אסור לאדם לברך כשיש לפניו אדם אחר שאינו לבוש.

"בגד ים"
אולם לגבי בגד ים, מבואר בגמרא במסכת ברכות (כד.), שבמצב כזה שאדם לבוש בבגד כמו "בגד ים", מותר לו לברך. וכמובן שצריך שיהיה לו כיפה או כיסוי אחר על ראשו, כי אסור לאיש להזכיר שם שמים בלי כיסוי ראש כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן רו).

ולגבי אשה, גם כן מבואר בגמרא, שמותר לה לברך בלבוש כזה שרגילים בו על חוף הים, (ובלבד שתהיה מכוסה מלפניה, ומאחריה כפי שהיא מכוסה כשהיא יושבת), ואין בדבר איסור.

למדנו אם כן, שבין לאיש ובין לאשה מותר לברך למרות שהם לא לבושים בצניעות.

לברך לפני אדם שלבוש ב"בגד ים"
אולם יש חילוק בענין זה, לגבי אדם שבא לברך, והוא רואה לפניו אדם אחר שלא לבוש בצניעות. שאז הדין הוא, שאם הוא רואה איש אחר, שלבוש בבגד ים בלבד, מותר לברך לפניו, ואין בדבר שום איסור, בין אם המברך הוא איש, ובין אם היא אשה.

וכן אשה שרואה לפניה אשה אחרת שלבושה בבגד ים, מותר לה לברך לפניה. אבל איש, שרואה לפניו אשה שאינה צנועה, ואינה לבושה כהלכה, אסור לו לברך, ולא לומר שום דבר שבקדושה באופן כזה.

ואם אירע לאדם שהוא נקלע למקום שיש שם נשים שלא לבושות בצניעות, כגון בשמחה משפחתית וכדומה, והוא צריך לברך על איזה מאכל, עליו לעצום את עיניו, וכך יוכל לברך.

קדושים תהיו
וכמעט מיותר לציין, שהליכה לחוף הים, בזמן שיש שם נשים שלבושות בבגד ים, הוא איסור חמור ביותר, וכבר אמרו רבותינו (ברכות סא.), כל מי שהולך אחרי אשה שעוברת בנהר, אין לו חלק לעולם הבא. וכנגד זה, מי שעוצם עיניו ואינו הולך למקומות כאלה, יזכה לראות מלך ביופיו, משיח צדקינו שיתגלה עלינו במהרה. (מד"ר פרשת וירא).

לסיכום: בין איש ובין אשה, מותר להם לברך עם "בגד ים" (והכוונה לגבי אשה, שהיא מכוסה כפי שהיא מכוסה כשהיא יושבת). ואיש שרואה אשה שאינה לבושה בצניעות, אסור לו לברך כשהוא רואה אותה, אלא יעצום עיניו ויברך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה