הלכה ליום ראשון כ"ה שבט תשפ"ד 4 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אמנו ועטרת ראשנו

פריאה בת שרה ז״ל

במלאות השבעה לפטירתה שנשמתה תעלה מעלה מעלה ותנוח על משכבה ותהיי מליצת יושר על בני ביתה ועל עם ישראל. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

חימום פת בשבת

שאלה: במאפיה הסמוכה לביתינו, מוכרים לחם מיוחד לשבת ("פרנה"), ושמנו לב שלפעמים במרכז הלחם, יש חלק שאינו אפוי. האם יש בעיה בחימום הלחם הזה בשבת?

תשובה: ראשית, נכון הדבר, שדבר שנאפה לפני שבת, מותר לחזור ולחמם אותו בשבת על גבי הפלאטה, מפני ש"אין אפיה אחרי אפיה", ומאחר והפת כבר אפויה לגמרי, הרי שבהמשך החימום שלה, אף על פי שהיא חוזר להתחמם, אין איסור בשבת.

בן דרוסאי
ונחלקו רבותינו הראשונים, לגבי מאכל שהתבשל "כמאכל בן דרוסאי", כלומר, מאכל שהתבשל באופן קל, ולא נגמר בישולו, האם יש איסור מן התורה בהמשך בישולו או חימומו בשבת, או שאין בזה איסור מן התורה. ("בן דרוסאי", היה לסטים, עבריין, והוא היה רגיל לבשל את המאכלים שלו בישול קצר, והיה אוכל אותם כשהם אינם מבושלים היטב. רש"י שבת כ.).

ולמעשה, פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שיח סעיף ד), שמאכל שלא נגמר בישולו לפני שבת, יש איסור לחזור ולבשל אותו, או לחמם אותו, בשבת. והסביר הגאון המשנה ברורה, שהכוונה בזה, שכל זמן שהתבשיל לא התבשל "כל צרכו", לגמרי, יש איסור לחמם אותו בשבת.

הדין בלחם
ובדין זה, אין חילוק בין תבשיל לבין מאפה, כי גם דבר אפוי, אם הוא לא נאפה כראוי לפני שבת, יש איסור לחזור ולחמם אותו בשבת, מפני שעל ידי כך ממשיכים את פעולת האפיה האסורה בהחלט בשבת.

ומכאן התשובה לשאלה שלפנינו. מי שקונה מאפה כזה, שלא נאפה כל צרכו, הרי שאסור בהחלט לחזור ולחמם אותו בשבת על גבי הפלאטה.

דברים הקשים ללימוד
ויש להוסיף על כך, מה שאמרו רבותינו בסוף מסכת הוריות (דף יג:), שאחד מן הדברים הגורמים לאדם שלא יצליח בלימודו ולא יבין היטב מה שלומד, הוא אכילת "פת שלא נתבשל כל צרכו", כלומר, פת לחם כזו, שלא אפו אותה כראוי, היא גורמת נזק לאדם, שלא יצליח בלימודו.

ולסיכום: פת שלא נאפתה כראוי לפני שבת, אסור לחזור ולחמם אותה בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה