הלכה ליום ראשון כ"ו טבת תשפ"ד 7 בינואר 2024

אכל עוגות בשבת בבוקר

למדנו לפני כמה ימים, שמי ששכח להזכיר "רצה והחליצנו" בסעודת ליל שבת, או בסעודת השבת בבוקר, עליו לחזור ולברך שוב ברכת המזון.

והסברנו, שבסעודה שיש חיוב לאכול אותה  עם פת בשבת, אם שכח "רצה והחליצנו", עליו לחזור ולברך שוב. אבל בסעודה שאין חיוב לאכול בה פת, אם שכח לומר "רצה והחליצנו", אינו צריך לחזור ולברך שוב ברכת המזון. ולכן, אם לדוגמא אכל אדם סעודה בשבת בבוקר, ובירך ברכת המזון כהלכה. ואחר כך אכל סעודה נוספת, ואז שכח לומר רצה והחליצנו, אינו צריך לחזור ולברך שנית, שהרי הסעודה הנוספת, לכל הדעות אינה חובה בשבת.

ויתירה מזו, אפילו מי ששכח לומר רצה והחליצנו בסעודה שלישית של שבת, הדין הוא שאינו חוזר לברך ברכת המזון, מפני שלדעת הרבה פוסקים, אין חיוב לאכול סעודה שלישית עם פת לחם בשבת, וממילא אין צורך לחזור על ברכת המזון.

הדין בסעודת שבת בבוקר
נחלקו רבותינו הראשונים, לגבי סעודה שניה, היא הסעודה שאוכלים בשבת בבוקר, האם חובה לאכול בסעודה הזו פת ממש, או שמספיק לאכול בסעודה הזו עוגות ועוגיות וכדומה. אולם רוב הפוסקים סוברים, שחובה לאכול סעודה שניה עם פת ממש, וכן אנו פוסקים, ולכן מי ששכח להזכיר רצה והחליצנו בסעודה שניה של שבת, עליו לחזור ולברך ברכת המזון.

מי שאכל עוגות בבוקר
לאור האמור, כתב הגאון רבי יצחק הררי (מגדולי חכמי חלאב), בשו"ת זכור ליצחק (סימן פ), שמי שאכל בשבת בבוקר אחרי התפילה, עוגות ועוגיות וכדומה, ובירך על המחיה, ואחרי שעה או שעתיים אכל סעודה עם פת, ושכח להזכיר רצה והחליצנו, עליו לחזור ולברך ברכת המזון שנית, מפני ש"אין שום פוסק" שיאמר שיוצאים ידי חובת סעודה שניה בשבת בעוגות ועוגיות, ואם כן, נמצא שהסעודה שאוכל כעת עם פת, היא סעודה שניה, וממילא אם לא הזכיר רצה והחליצנו, עליו לחזור ולברך שנית.

דברי מרן זצ"ל
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע ח"ב עמוד שמו) העיר על כך, שבאמת מצאנו כמה ראשונים שסוברים שאפילו בסעודה שניה של שבת, מספיק שיאכל עוגות או עוגיות, והביא שכן דעת רבינו ישעיה הראשון (בפסקיו לסוכה דף כז.), ושגם הרשב"א הביא שיטה כזו.

לפיכך, פסק, שמי שאכל בשבת בבוקר, עוגות ועוגיות וכדומה, (כמובן, לכל הפחות בשיעור כזית, שהוא שיעור עשרים ושבעה גרם), הרי הסעודה שאוכל לאחר מכן עם פת, יש מקום לומר שהיא נחשבת לו כ"סעודה שלישית", ובסעודה שלישית, הרי הדין הוא שאם שכח לומר רצה והחליצנו, אינו חוזר לברך שנית. (ומרן זצ"ל הביא עוד סיועים וחיזוקים לסברא זו).

ולסיכום: מי שאכל בשחרית של שבת עוגות או עוגיות, והסעודה של שבת העיקרית, שהיא עם פת ותבשיל, אכל אותה לאחר כמה שעות, ובסעודה הזו שכח להזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון, אינו צריך לחזור, ודינו כמו כל סעודה שלישית של שבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה