הלכה ליום רביעי ט"ו טבת תשפ"ד 27 בדצמבר 2023              

תאריך ההלכה: ט"ו טבת תשפ"ד 27 בדצמבר 2023

קטגוריה: שבת


"רצה והחליצנו"

בברכת המזון ביום השבת, יש להוסיף לפני ברכת "בונה ירושלים", "רצה והחליצינו", כפי שמודפס בסידורים, ואחר כך ממשיך ואומר "ותבנה ירושלים עירך" וכו'. ויש לומר רצה והחליצנו בכל אחת מסעודות השבת, כשם שיש להוסיף אמירת "יעלה ויבא" בחגים ובמועדים ובראשי חדשים.

והוספת רצה והחליצנו, היא חיוב שתיקנוהו רבותינו בברכת המזון, כמו שמבואר בגמרא במסכת ברכות (דף מח:). (יביע אומר חלק שישי סימן כח אות א).

וכעת נבאר כיצד ינהג מי ששכח להזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון.

מי שטעה ולא אמר רצה והחליצנו, אם נזכר באמצע ברכת "בונה ירושלים", לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" ולא המשיך עדיין "בונה ירושלים", יסיים "למדני חוקך" (שעל ידי כן הוא מזכיר פסוק מתהילים ואינו מזכיר שם שמים לשוא), ואחר כך יאמר רצה והחליצנו, וימשיך בברכת בונה ירושלים כדרכו. ואם נזכר לאחר שאמר "בונה ירושלים", אז יברך "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה, לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת". (ונוסח זה מודפס בסידורים). ואחר כך ממשיך כדרכו בברכת הטוב והמטיב.

אולם אם התחיל ברכת הטוב והמטיב, ורק אז נזכר ששכח רצה והחליצנו, והוא נמצא בסעודת ליל שבת או בסעודת בוקר שבת, אז צריך לחזור שוב ולברך ברכת המזון. וטעם הדבר, מפני שבין לענין "רצה והחליצנו" בשבתות, ובין לענין "יעלה ויבא" בחגים, אם אותה הסעודה שנמצא בה היא "חובה", כגון סעודת ליל פסח, שחייב אדם לאכול בה פת, אז הדין שאם שכח להזכיר יעלה ויבא, חייב לחזור ולברך שוב ברכת המזון, כי הזכרת "מעין המאורע" (כלומר יעלה ויבא, שמוזכר בו המאורע שבו נמצאים, כגון חג הפסח) בסעודה שהיא חובה, מעכבת, ואם שכח להזכיר מעין המאורע, אז חייב לחזור ולברך שוב.

ולכן בראשי חודשים, שאין חיוב מן הדין לאכול בהם פת, אם שכח "יעלה ויבא" בברכת המזון אינו חוזר לברך שוב. שהרי הזכרת מעין המאורע בסעודה שאינה חיוב מן הדין, אינה מעכבת.

וכן לענין הזכרת רצה והחליצנו בשבת, שכאשר הסעודה עם פת היא חיוב מן הדין, אז אם שכח להזכיר רצה והחליצנו, ונזכר אחר שהתחיל כבר בברכת האל אבינו וכו', צריך לחזור ולברך שוב ברכת המזון, ולכן בסעודות הראשונה והשנייה בשבת, שבהם יש חיוב לאכול פת, אם שכח רצה והחליצנו, צריך לחזור ולברך שוב ברכת המזון. אבל בסעודה שלישית, מכיון שיש פוסקים שסוברים שאין חיוב לאכול פת בסעודה שלישית, אם שכח להזכיר רצה והחליצנו, אינו חוזר לברך ברכת המזון, וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (סי' קפח ס"ח).

לסיכום: השוכח להזכיר רצה והחליצנו ונזכר בכך לאחר שאמר "ברוך אתה ה'", אבל לא המשיך "בונה" וכו', יסיים "למדני חקיך" ויחזור ויאמר רצה והחליצנו. ואם נזכר אחר שבירך "בונה ירושלים", יאמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות" וכו'. ואם נזכר אחר שהתחיל ברכת "לעד האל אבינו", אם הוא בסעודה ראשונה או שנייה של שבת, יחזור לראשית ברכת המזון ויברך שוב. ואם הוא בסעודה שלישית, אז אינו צריך לחזור לברך ברכת המזון.

ובהמשך הדברים נבאר בעזרת ה' מה הדין כאשר לאחר שסיים ברכת המזון, הסתפק אם הזכיר רצה והחליצנו או לא.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום יש לי שאלה אם אדם שביום חול אכל ושבע והתחייב מדאוריתא והוא מסופק אם בירך ברכת המזון אז הדין הוא שחוזר מספק לברך 3 ברכות ואת הרביעית לא יברך כי היא מדרבנן עכשיו לגבי שבת אם אדם שכח להגיד רצה וניצרך לחזור לראש ברכת המזון האם אותו אדם צריך לברך 4 ברכות או 3 ברכות??

כ"ה אב תש"פ / 15 באוגוסט 2020

 

מי שסיים ברכת המזון (בסעודות הראשונה והשנייה) ביום השבת, וכעת הוא מסופק אם הזכיר בברכת המזון רצה והחליצנו, אינו חוזר לברך ברכת המזון, הואיל ועיקר דין הזכרת רצה והחליצנו אינו אלא מדרבנן. ואין לחוש לכך שמסתמא המשיך ברגילות לשונו בכל ימות השבוע ולא הזכיר רצה והחלצינו, מכיון שכנגד זה יש לומר שהואיל ואימת השבת עליו, זכר להזכיר בברכתו רצה והחליצנו.

ואם לאחר שסיים ברכת "בונה רושלים" הסתפק אם הזכיר רצה והחליצנו, ועדיין לא התחיל בברכת "הטוב והמטיב" שאחר ברכת בונה ירושלים, אז יתקן את הדבר על ידי שיברך "ברוך אתה ה' אליהנו מלך העולם" וכו', 

ואם ברור לו שלא אמר רצה והחליצינו, הרי שרבותינו אמרו שמה שבירך עד עתה לא יצא ידי חובתו, וממילא עליו לחזור כל הברכות. 

נראה לעניות דעתי שכדאי להזכיר את הדין שכתב מרן מו"ר עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה שבת ב' עמ' שמו, שמי שאכל פת כיסנין בקדושא רבה ורק לאחר זמן סעד סעודת שחרית ושכל לומר רצה והחליצנו אינו חוזר - זה משהו די מצוי. ג' אייר תשע"ו / 11 במאי 2016

תודה על ההערה, הדברים יפורסמו בדף ההלכה

כל זה לא נוגע לנשים. מה הדין של אשה ששכחה?

ז' כסלו תשע"ו / 19 בנובמבר 2015

אין חילוק בין איש לאשה בהלכות אלו. וכשיש חילוקים, אנו מציינים זאת בפירוש

האם גם כאשר התחיל "ברוך אתה ה'", ועדיין לא המשיך לומר "לעד אבינו" וכו', עליו לחזור לראש ברכת המזון?

ו' כסלו תשע"ו / 18 בנובמבר 2015

אם לא המשיך לומר "לעד האל אבינו", ואמר רק "ברוך אתה ה'", אזי ימשיך ויאמר "אשר נתן שבתות" וכו'.