מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א עבור "הלכה יומית"
השבת נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כאשר שפרעה מתחרט על הסכמתו לתת לישראל לצאת מארצו, וכדברי הפסוק:
"וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ? וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ, וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ, וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
ראו עם ישראל את פרעה וצבאותיו רודפים אחריהם: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'", חלקם, רצו לשוב למצרים, להכנע, אך משה רבינו הרגיע את העם ואמר להם:
"אַל תִּירָאוּ! הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'! כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם! ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן!"
אכן, נסים גדולים ועצוצים נעשו לעם ישראל על הים, בקריעת ים סוף, שנבקע לשנים, ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, כאשר המים להם חומה מימינם ומשמאלם, ואילו המצרים הרשעים, ניער אותם ה' בתוך הים, סוס ורוכבו רמה בים, עד כי לא נותר מהם עד אחד.
אזי עמדו משה ובני ישראל ושרו לה', "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'"!
רבותינו דרשו (במכילתא בשלח פרשה ג), על הפסוק "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", רבי אליעזר אומר, מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל ושאר הנביאים? שנאמר "זה" אלי ואנוהו, משל למלך בשר ודם שבא למדינה עם שרים וגיבורים מימינו ומשמאלו, וחיילים מלפניו ואחריו, הכול שואלים איזהו המלך שהוא בשר ודם כמותם? אבל כשנגלה ה' על הים, לא שאל אחד מהם איזהו המלך, אלא כשראוהו הכירוהו ופתחו כולם ואמרו "זה אלי ואנווהו"!
כלומר, אפילו שפחה פשוטה ביותר, זכתה לראות מראות נשגבים של גילוי שכינה, מה שלא זכו נביאי ישראל!
אך אם נתבונן נראה דבר תמוה, אותה שפחה פשוטה שזכתה לראות מראות וגלוי שכינה וצעקה: "זה אלי ואנוהו", בסופו של דבר, נשארה אותה שפחה ללא שנוי, היא המשיכה בשגרת חייה, ולא שמענו מעולם שנעשתה נביאה או אשה חשובה בעלת אישיות משמעותית. כיצד יתכן שמראות נבואיים אלה, לא גרמו לה לשנוי מהותי בחייה? איך ניתן להבין את הדברים?
התשובה לכך היא, כי מה שאדם רואה או חווה ללא הכנה מתאימה, או ללא עמל כל שהוא על מנת להבין את עומק הדברים, הרי שאין קיום לדבר, אין לו המשכיות ומשמעות, כמו שהדבר בא, כך הוא נעלם ללא רושם, וכפי הפתגם הידוע בלשון העם "מה שבא בקלות הולך בקלות".
השגה אמיתית באה לאדם רק על ידי הכנה מתאימה לקבל את הדבר אותו הוא רוצה להשיג, יכול אדם להתרומם להתעלות ולהגיע לצוקים גבוהים מבחינה רוחנית, אך הוא לא יחזיק מעמד, וכאשר יופיע קושי קל, כבר נראה אותו נופל ממעלתו הגבוה, ונעשה כאחד האדם. כדי להחזיק מעמד עם אויר פסגות, יש להתאים צורת נשימה מתאימה למקום הראוי!
וכיצד היא ההתאמה? על ידי עמל ויזע ועבודת הכנה ללא הרף. לכן מובן הדבר, מדוע יחזקאל הנביא, שראה מראות אלוקים פחות מאותה שפחה שהיתה בים סוף, זכה להשגות של נבואה, וספרו נותר כאחד מספרי הנביאים המקודשים לנו, שהרי כמה דרגות של קדושה נדרשות מהאדם עד שיגיע לדרגת נבואה, ויחזקאל בודאי עמד בכולן, הוא קנה בקנין מלא את מעלתו הרוחנית, מה שאין כן אותה שפחה שראתה על הים את השכינה, היה זה ללא שום הכנה, וכמו שבין רגע עלתה לדרגה רוחנית גבוהה, כך בין רגע ירדה מאותה דרגה.
השגות רוחניות נקנות רק בהכנה מתאימה של קדושה ועמל כדי לזכות בהם!
דוד המלך בתהילים (כד) ביטא זאת במילים ספורות: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? כלומר, לא מספיק "לעלות בהר ה'", שהרי אפשר לעלות בין רגע, בתוך ימים ספורים של השקעה רוחנית, אך עיקר החכמה היא, "ומי יקום במקום קדשו", כלומר, מי יוכל להשאר ולקום באותו שיעור קומה רוחני שקנה לעצמו, לאורך ימים ושנים. זאת ניתן, רק על ידי עמל, הדרכה והכנה נכונה! אחרת אין לדברים סיכוי להחזיק מעמד.
יסוד זה אנו רואים גם במסכת נדה (דף ל ע"ב) דרש רבי שמלאי: הולד (העובר) במעי אמו, מלמדים אותו את כל התורה כולה, וכיון שבא לאויר העולם, בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכיחו כל התורה שלמד.
והדבר תמוה, מדוע ללמדו כל התורה כולה ואחר כך להשכיחו? הוא היסוד שאמרנו, בא המלאך ומלמד לתינוק, דע לך! מה שאתה לומד ללא עמל מצידך, ללא הכנה אישית שלך, אין לדבר זכות קיום, ישאר אמנם רושם כלשהו, אך עיקרי הדברים לא יחזיקו מעמד, לכן, מה שלמדת במעי אימך נשכח ממך, אם חפץ אתה בקיום הדבר, עליך לעמול בכוחך שלך, ואז תזכה לרכשו ולהחזיקו לאורך ימים ושנים.
מסופר על הגר"א, הגאון מוילנא, שהציעו לו מן השמים לשלוח לו מלאך מגיד שילמדהו תורה, רזים ורזי דרזים, ולא הסכים, כי רצונו היה להשיג הכול בעמל ויגיעה שלו, שזהו למעשה הסוד לזכות לדרגות רוחניות גבוהות, ולהחזיק מעמד לאורך זמן.
נשים יסוד גדול זה נר לרגלינו, ונזכה לעלות מעלה מעלה אמן.
שבת שלום!
