הלכה ליום שישי י"ב שבט תשפ"ג 3 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מיכאל גיל בן אברהם ויפה ז"ל

שהיום פקודת שנתו.
רוח ה' תניחנו בגן עדן,
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת בשלח

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א עבור "הלכה יומית"

השבת נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כאשר שפרעה מתחרט על הסכמתו לתת לישראל לצאת מארצו, וכדברי הפסוק:

"וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ? וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ, וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ, וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

ראו עם ישראל את פרעה וצבאותיו רודפים אחריהם: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'", חלקם, רצו לשוב למצרים, להכנע, אך משה רבינו הרגיע את העם ואמר להם:

"אַל תִּירָאוּ! הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'! כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם! ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן!"

אכן, נסים גדולים ועצוצים נעשו לעם ישראל על הים, בקריעת ים סוף, שנבקע לשנים, ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, כאשר המים להם חומה מימינם ומשמאלם, ואילו המצרים הרשעים, ניער אותם ה' בתוך הים, סוס ורוכבו רמה בים, עד כי לא נותר מהם עד אחד.

אזי עמדו משה ובני ישראל ושרו לה', "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'"!

רבותינו דרשו (במכילתא בשלח פרשה ג), על הפסוק "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", רבי אליעזר אומר, מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל ושאר הנביאים? שנאמר "זה" אלי ואנוהו, משל למלך בשר ודם שבא למדינה עם שרים וגיבורים מימינו ומשמאלו, וחיילים מלפניו ואחריו, הכול שואלים איזהו המלך שהוא בשר ודם כמותם? אבל כשנגלה ה' על הים, לא שאל אחד מהם איזהו המלך, אלא כשראוהו הכירוהו ופתחו כולם ואמרו "זה אלי ואנווהו"!

כלומר, אפילו שפחה פשוטה ביותר, זכתה לראות מראות נשגבים של גילוי שכינה, מה שלא זכו נביאי ישראל!

אך אם נתבונן נראה דבר תמוה, אותה שפחה פשוטה שזכתה לראות מראות וגלוי שכינה וצעקה: "זה אלי ואנוהו", בסופו של דבר, נשארה אותה שפחה ללא שנוי, היא המשיכה בשגרת חייה, ולא שמענו מעולם שנעשתה נביאה או אשה חשובה בעלת אישיות משמעותית. כיצד יתכן שמראות נבואיים אלה, לא גרמו לה לשנוי מהותי בחייה? איך ניתן להבין את הדברים?

התשובה לכך היא, כי מה שאדם רואה או חווה ללא הכנה מתאימה, או ללא עמל כל שהוא על מנת להבין את עומק הדברים, הרי שאין קיום לדבר, אין לו המשכיות ומשמעות, כמו שהדבר בא, כך הוא נעלם ללא רושם, וכפי הפתגם הידוע בלשון העם "מה שבא בקלות הולך בקלות".

השגה אמיתית באה לאדם רק על ידי הכנה מתאימה לקבל את הדבר אותו הוא רוצה להשיג, יכול אדם להתרומם להתעלות ולהגיע לצוקים גבוהים מבחינה רוחנית, אך הוא לא יחזיק מעמד, וכאשר יופיע קושי קל, כבר נראה אותו נופל ממעלתו הגבוה, ונעשה כאחד האדם. כדי להחזיק מעמד עם אויר פסגות, יש להתאים צורת נשימה מתאימה למקום הראוי!

וכיצד היא ההתאמה? על ידי עמל ויזע ועבודת הכנה ללא הרף. לכן מובן הדבר, מדוע יחזקאל הנביא, שראה מראות אלוקים פחות מאותה שפחה שהיתה בים סוף, זכה להשגות של נבואה, וספרו נותר כאחד מספרי הנביאים המקודשים לנו, שהרי כמה דרגות של קדושה נדרשות מהאדם עד שיגיע לדרגת נבואה, ויחזקאל בודאי עמד בכולן, הוא קנה בקנין מלא את מעלתו הרוחנית, מה שאין כן אותה שפחה שראתה על הים את השכינה, היה זה ללא שום הכנה, וכמו שבין רגע עלתה לדרגה רוחנית גבוהה, כך בין רגע ירדה מאותה דרגה.

השגות רוחניות נקנות רק בהכנה מתאימה של קדושה ועמל כדי לזכות בהם!

דוד המלך בתהילים (כד) ביטא זאת במילים ספורות: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? כלומר, לא מספיק "לעלות בהר ה'", שהרי אפשר לעלות בין רגע, בתוך ימים ספורים של השקעה רוחנית, אך עיקר החכמה היא, "ומי יקום במקום קדשו", כלומר, מי יוכל להשאר ולקום באותו שיעור קומה רוחני שקנה לעצמו, לאורך ימים ושנים. זאת ניתן, רק על ידי עמל, הדרכה והכנה נכונה! אחרת אין לדברים סיכוי להחזיק מעמד.

יסוד זה אנו רואים גם במסכת נדה (דף ל ע"ב) דרש רבי שמלאי: הולד (העובר) במעי אמו, מלמדים אותו את כל התורה כולה, וכיון שבא לאויר העולם, בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכיחו כל התורה שלמד.

והדבר תמוה, מדוע ללמדו כל התורה כולה ואחר כך להשכיחו? הוא היסוד שאמרנו, בא המלאך ומלמד לתינוק, דע לך! מה שאתה לומד ללא עמל מצידך, ללא הכנה אישית שלך, אין לדבר זכות קיום, ישאר אמנם רושם כלשהו, אך עיקרי הדברים לא יחזיקו מעמד, לכן, מה שלמדת במעי אימך נשכח ממך, אם חפץ אתה בקיום הדבר, עליך לעמול בכוחך שלך, ואז תזכה לרכשו ולהחזיקו לאורך ימים ושנים.

מסופר על הגר"א, הגאון מוילנא, שהציעו לו מן השמים לשלוח לו מלאך מגיד שילמדהו תורה, רזים ורזי דרזים, ולא הסכים, כי רצונו היה להשיג הכול בעמל ויגיעה שלו, שזהו למעשה הסוד לזכות לדרגות רוחניות גבוהות, ולהחזיק מעמד לאורך זמן.

נשים יסוד גדול זה נר לרגלינו, ונזכה לעלות מעלה מעלה אמן.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה