הלכה ליום שישי ב' ניסן תש"פ 27 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם בן שמחה

ולרפואת כל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת ויקרא

פרשתינו פותחת: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר".

ובפרשת כי תשא נאמר: "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ, וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו, וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". פניו של משה רבינו הפכו לפני להבים, כמו פני מלאך, והיו ישראל פוחדים לגשת אליו שמא ישרפו מהבל פניו.

רבותינו במדרש אומרים, מנין זכה משה לקרני הוד בפניו? אלא שבשעה שעלה משה רבינו להר סיני, היה הקדוש ברוך מכתיב לו מה לכתוב בתורה, ומשה היה כותב, כי את כל התורה כתב משה על פי מה שאמר לו ה'. כאשר סיים משה את התורה, הגיע לסיום התורה במילים: "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל", אך הנה נותר מעט דיו בקולמוסו של משה רבינו, ומן הדיו הקדוש והמיוחד הזה (שכמובן יש כאן ענינים עמוקים), העביר הקדוש ברוך הוא על ראשו של משה, ומזה קרן עור פניו.

אך עלינו לשאול, הרי כשאדם טובל את קולמוסו בדיו כדי לכתוב, הוא אינו יכול לקחת בדיוק את כמות הדיו שהוא זקוק לה לכתיבת המכתב. ולכן תמיד ישאר מעט דיו בסיום. אך הקדוש ברוך הוא, הרי יודע בדיוק מה יש בתורה, ויודע בדיוק כמה דיו יש לשים בקולמוס, ואם כן כיצד זה שנותר מעט דיו בקולמוס.

אלא שמשה רבינו היה ה"אשם" בדבר. שהרי משה רבינו היה עניו גדול, כמו שנאמר בתורה: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד", וכשאמר לו הקדוש ברוך שיכתוב "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", בלשון כזו של חביבות, שה' קורא לו, וכמו שנאמר במלאכים "וקרא זה אל זה ואמר", אמר משה רבינו בלבו, איך אכתוב על עצמי לשון כזו של חשיבות? הרי מתאים יותר שאכתוב "וַיִּקָּר אֶל מֹשֶׁה", כמו שנאמר לגבי בלעם "וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם", אך לא יכול היה לשנות ממה שאמר לו ה' לכתוב, לכן עשה את האות אל"ף שבמילה "ויקרא", עשה אותה קטנה, כדי שלא ישימו לב אליה מרחוק, ויהיה נראה כאילו כתוב "ויקר".

ומאחר והקטין משה רבינו את האות אל"ף מחמת ענוותנותו, נותר מעט דיו של האות אל"ף בקולמוסו, ומהדיו הזה זכה משה רבינו לקירון עור פנים.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה