לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון
שאלה: כתוב "נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך", אז כדאי לנדור נדרים כדי לקיים את המצוות?
תשובה: כתב בספר חסידים (סימן תתש"י), "נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך", זה היה בימי הראשונים, שהיו זהירים מאד בלשונם ובמעשיהם, ובודאי לא היו באים לידי מכשול. אבל בזמן הזה אין נשבעים, שמא יעבור על שבועתו. כלומר, לדעת הספר חסידים, לא נכון לידור או להשבע אפילו כדי להתחזק בשמירת מצוות ה'.
אולם מרן השלחן ערוך (סימן רג סעיף ו) כתב, האומר "אשנה פרק זה" (אלמד פרק זה), וירא פן יתרשל בדבר (ומפחד שלא יתרשל בדבר), מותר לו לנדור כדי לזרז את עצמו. וכן אם ירא פן יתקפנו יצרו ויעבור על איזו ממצוות לא תעשה, או פן יתרשל מקיום מצוות עשה, מצוה להשבע ולנדור כדי לזרז עצמו. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכ"ע ח"ח עמוד נב), שמשמע שמרן לא סובר כדברי הספר חסידים, ולדעתו גם בזמן הזה אפשר לנדור ולהשבע כדי לקיים את מצוות התורה. ומכל מקום בודאי שאין כלל חד משמעי בזה, ולא ראינו כמעט מי שנודר או נשבע בזמנינו, שהמכשול מצוי בזה. ורק במקרים נדירים ומיוחדים יש מקום לשקול צעד מרחיק לכת שכזה.
שאלה: שכן שלי, לצערי מחלל שבת. במקרה שהוא מדליק את האור בחדר המדרגות, מותר לי לעלות במדרגות?
תשובה: מחלל שבת שהדליק את האור בחדר המדרגות, באופן שהיה המקום חשוך ואי אפשר היה ללכת מהר, אלא לאט לאט. כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שלחן שלמה סימן שיח) שצריך ללכת במדרגות לאט, כדי שלא יהנה מחילול שבת. והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל פסק (אור לציון פמ"א ס"ה), שלכתחילה ימתין עד שיכבה האור מאליו, ורק אז יעלה במדרגות. וכן פסק הגאון הראשון לציון שליט"א בילקוט יוסף, שהמחמיר להמתין עד שיכבה האור מאליו, תבוא עליו הברכה, ובפרט שהדבר עלול להראות כחילול ה' שנהנה מחילול שבת בכוונה.
שאלה: אם יש לפני שני פירות, האם יש להעדיף לברך דוקא על הפרי היפה?
תשובה: כתב בספר בית מנוחה (סימן רב), שאם יש לפניו שני פירות, לדוגמא, שני תפוחים, ואחד מהם השחיר (מחמת תולעים וכדומה), והשני יפה יותר, יש להעדיף לברך על הפרי היפה יותר, משום "זה אלי ואנוהו", שיש להתנאות במצוות. והביאו את הדברים להלכה כמה מגדולי האחרונים.
