ביארנו לפני כשלושה שבועות, שמותר לחמם בשבת על גבי פלאטה חשמלית, מאכל שהתבשל כבר לפני השבת. ובתנאי שהמאכל הוא יבש, כמו בורקס, פשטידה וכדומה. אבל מאכל לח, כמו מרק ירקות, אין לחממו בשבת. והטעם לכל זה, משום שיש בידינו כלל, ש"אין בישול אחר בישול", כלומר, דבר שכבר התבשל לפני שבת, אין איסור לחזור ולחממו בשבת, מפני שאין זה "בישול", אלא "חימום". אבל דבר לח, אף על פי שהתבשל כבר לפני השבת, שייך בו איסור בישול פעם נוספת. ובקצרה: "יש בישול אחר בישול בלח, ואין בישול אחר בישול ביבש".
לפיכך למדנו גם, שמותר לקחת דבר שהתבשל לפני שבת, ולהניח אותו בתוך תבשיל אחר כשהוא רותח בשבת. ולדוגמא, מותר לקחת ביצה מבושלת, ולהניח אותה בתוך כלי עם מים רותחים בשבת. וכן מותר לקחת חתיכת בשר מבושל, ולהניחה בתוך כלי רותח על גבי הפלאטה, שהרי "אין בישול אחר בישול".
ומעתה עלינו לבאר פרט נוסף. האם דבר שנאפה לפני השבת, שייך בו איסור בישול כאשר חוזרים לבשל אותו בשבת? כלומר, האם יש בישול אחר אפיה, או שגם אחרי אפיה לא שייך שוב דין בישול בשבת? ולדוגמא, פשטידה שאפו אותה בתנור ביום שישי, האם מותר לחמם אותה בתוך תבשיל רותח בשבת, או שאסור לעשות כן?
ושאלה זו נוגעת לא רק למאכל שנאפה, אלא גם למאכל שנצלה לפני שבת, כמו בשר צלוי, (וכן דבר שקלו אותו לפני השבת, כמו גרעינים שקלו אותם לפני השבת), האם אומרים לגביהם ש"אין בישול אחר בישול", או שלגבי דברים כאלה שייך איסור בישול כאשר חוזרים ומבשלים אותם?
ובדבר זה נחלקו רבותינו הראשונים. שרבינו אליעזר ממיץ בספר יראים (סימן קב) כתב, שאף על פי שאין בישול אחרי בישול, מכל מקום יש בישול אחרי צלי, וכן יש בישול אחרי אפיה. והביא ראיה לדבריו. והוסיף, שלכן יזהר אדם שלא לשים פת אפויה בתוך התבשיל, ואם עשה כן, חילל שבת.
אולם לעומת זאת, הראבי"ה דחה את דברי רבי אליעזר ממיץ בענין זה, והביא גם הוא ראיה חזקה להקשות על דברי רבי אליעזר ממיץ. ומרן הבית יוסף (בסימן שיח) כתב, שהקושיא שהקשה ראבי"ה על דברי רבינו אליעזר ממיץ, היא קושיא חזקה.
ובשלחן ערוך (סימן שיח סעיף ה) פסק מרן בזו הלשון: יש מי שאומר שדבר שנאפה או נצלה, אם בישלו אותו אחר כך, יש בו איסור משום בישול. ויש מתירין. עד כאן. והרמ"א הוסיף על זה: ונהגו להזהר לכתחילה שלא לשים פת שנאפתה בתוך תבשיל חם.
ולמעשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ח סימן לה, חזו"ע שבת ח"ד עמוד שו) פסק בזו הלשון: דבר שנאפה או נצלה, מותר מן הדין לשים אותו אפילו בתבשיל רותח ממש. שאין בישול אחרי אפיה או צלייה. והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה. ואחינו האשכנזים נוהגים להחמיר בכל זה כדעת הרמ"א.
והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הוסיף (שלחן שלמה ח"ב עמוד שכ), ש"קוגל" של אטריות, שמבשלים את האטריות לפני שאופים את הקוגל, דינו כדבר שהתבשל. ולכן גם למנהג האשכנזים מותר להניח אותו בתוך דבר רותח בשבת. וכן שקדי מרק, שמטגנים אותם בשמן לפני שבת, דינם כדבר מבושל ולא כדבר אפוי, ומותר להניחם בתוך המרק בשבת.
לכן למסקנה: למנהג הספרדים, מותר מעיקר הדין להכניס מאכל שנאפה לפני שבת לתוך תבשיל רותח. אבל האשכנזים נוהגים להחמיר בזה.
