הלכה ליום חמישי ג' סיון תשע"ט 6 ביוני 2019

"יחארק" או "ינהר"?

יש להשתדל לעסוק בתורה ביום חג השבועות, וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שנכון ללמוד בספר המצוות של הרמב"ם, ונכון גם כן לקרות בספר תהילים, כי פטירת אדונינו דוד המלך הייתה ביום חג השבועות.

והיה מרן זצ"ל רגיל לומר, שאין תועלת כל כך שישאר אדם ער כל הלילה בליל שבועות, ויעסוק בתורה, ואחר כך יישן כל היום. אלא יישן שעה או שעתיים "כדי לשבור את תאוות השינה", כלשון מרן זצ"ל, ואחר כך ישוב לעסוק בתורה. אלו דברי מרן זצ"ל.

ואמנם דבר זה הוא קשה מאד לרוב בני האדם, ומכל מקום נוכל ללמוד מדברי מרן זצ"ל, שאין לבטל שעות רבות על שינה ביום יקר זה, וישתדל ככל שיוכל לעסוק בתורה ולקרוא בספר תהלים.

ומעשה היה בעיר בגדאד לפני כמאה שנה, בימיו של הגאון רבינו יוסף חיים (המחבר ספר בן איש חי), שהיו אז בעיר כמה שווקים, "שוק אל אל סמאק" הוא שוק הדגים, "שוק אל ספאפיר" הוא שוק הכלים, וכן "שוק אל חארג'", הוא שוק הבדים. בתוככי השוק שכנה חנותו של סוחר יהודי בשם רבי אברהם, שהיה ישר ונאמן. בכל בוקר, לאחר תפלת שחרית, היה רבי אברהם יושב בבית הכנסת, וקורא שם את ספר התהלים כולו, ולאחר מכן היה פונה אל ביתו, שם היה סועד את לבו בפת שחרית, ורק אחר כך היה מגיע באיחור אל השוק. שם כבר היו ממתינים לו סיטונאים ערבים שהעריכו את ישרותו ואת טיב סחורתו, והיו רוכשים ממנו בדים יקרים, בפרט בדי משי, שלא נמצאו כמותם.

מנהג סוחרי בגדאד היה, שכאשר היו מסכימים על המקח, היה תוקעים כף זה לזה (כמו לחיצת יד), באומרם "שארף מחמד", כלומר, בכבוד מחמד, שהוא נביאם, שהיו נשבעים בכבודו שיתקיים המקח, ומאותה שעה לא יכלו עוד לחזור בהם המוכר והקונה מן המקח.

והנה רבי אברהם הלז, לא רצה להוציא מפיו דבר בשבחו של מחמד נביא הישמעאלים, לכן היה דרכו לומר "ישרף מחמד", במקום "שרף מחמד". והערבים שהיו שומעים כן, היו סבורים כי יש לו איזו טעות בהגיית המילה "שארף", ולכן לא ייחסו לכך כל חשיבות.

פעם אחת, אחד הסוחרים הצעירים הרגיש בלבו כי מסתתר כאן איזה דבר. לאחר שסיים את המקח אצל רבי אברהם, פנה לצעיר יהודי אחד שעמד בשוק ושאל אותו, אמור לי, בלשונכם אבן אל סבאת (לשון היהודים), מהו פירוש המילה "ישרף"? השיבו אותו צעיר בתמימות: ישרף, פירושו יחארק", שהוא פירוש המילה ישרף באש בלשון הערבים. שמע כן אותו סוחר ערבי צעיר, ומיהר לביתו של המושל, כשהגיע ללשכתו, הודיע לאחראים כי דבר חשוב לו אל המושל. לאחר שהמתין כמה שעות, הורשה להכנס אל המושל וכה אמר לו:

דע לך אדוני הווזיר, כי ישנו סוחר אחד מגדולי הסוחרים בשוק הבדים בעירינו, וכל הערבים לוקחים ממנו את הבדים, וכאשר גומרים את המקח, הוא אומר "ישרף מחמד", וביררתי היטב את הדברים, ונודע לי כי פירוש דבריו הם קללה כנגד נביאינו, ובכך הוא מבזה אותנו ואת דתינו, אם על המלך טוב, יכתב להמיתו תיכף ומיד! השיב לו המושל בדברי תודה על שהביא לידיעתו ענין חשוב כל כך, אך מאחר והוא עדיין חושש שאולי נפלה כאן טעות, הוא יברר את הדברים ביום הקרוב, ולאחר מכן יחליט בענין. לקח המושל את פרטי היהודי וכתובתו מיד הסוחר הערבי, ונפרד ממנו לשלום. והימים היו ימי חודש אלול.

בלילה ההוא, כאשר חזר הגאון רבי יוסף חיים מבית הכנסת אל ביתו, התלוו אליו מספר אנשים מיהודי בגדאד לברר כמה שאלות כפי שהיו רגילים תמיד. רק אחד מהם, לא היה מוכר לנאספים, שערו היה אדמוני ופניו מאירות, והנה הוא פונה בעזות לרבי יוסף חיים ושואל אותו: חכם! מה פירוש המילה "ישרף" בלשון הקודש? השיבו רבי יוסף חיים, "ישרף, פירושו יחארק". אמר לו אותו יהודי, "לא כן חכם! ישרף פירושו ינהר"! (ינהר, כלומר, יאיר). שמע רבי יוסף חיים ושתק. והנה לאחר כמה דקות שוב חוזר אותו יהודי ושואל, "חכם, מה פירוש המילה ישרף"?, ושוב השיב רבי יוסף חיים, "ישרף פירושו יחארק"! אמר לו אותו יהודי, לא נכון, חכם! ישרף פירושו ינהר! ינהר!, שמע זאת רבי יוסף חיים ושוב שתק. לפני שנכנס רבי יוסף חיים אל ביתו, פנה אליו שוב אותו יהודי ואמר לו, "חכם! כבודו לא ישכח! יחארק פירושו ינהר! ינהר!" תמה רבי יוסף חיים ובלבו שמר את הדבר.

לפני עלות השחר, קם הגאון רבי יוסף חיים ויצא מביתו, כשהוא פונה אל בית הכנסת לאמירת הסליחות. והנה הוא רואה לפניו כרכרה הדורה בפתח ביתו, ומן הכרכרה יורד המושל בכבודו ובעצמו. מיהר רבי יוסף חיים אל המושל ושאל אותו, אדוני המושל, איזה דבר הטריד אותך בשעה מוקדמת כל כך עד שבאת אל ביתי? אמר לו המושל, אדוני הרב, רציתי לדבר עם כבודו באיזה ענין, אך תחילה ירשה לי לשאול אותו דבר מה שמעניין אותי, מהו פירוש המילה "ישרף" בשפתכם היהודים? אז נזכר רבי יוסף חיים במה שאירע עמו בליל אמש, והבין כי יש דברים בגו, השיב למושל, ישרף, פירושו ינהר, שיאיר כאור יומם! שמע כך המושל, הודה לרבי יוסף חיים ואמר לו, דע לך חכם, כי אחד הערבים הצעירים, רצה להעליל על הסוחר אברהם משוק אל חארג', כאילו הוא ביזה את נביאינו, וכעת נודע לי כי לחינם ניסה להעליל עליו, ועתה אוציא אותו בעצמו להורג היום הזה! ואמנם, מיד הורה המושל, ולקחו את אותו סוחר ערבי ותלו אותו על העץ.

כאשר הגיע רבי יוסף חיים לבית הכנסת, קרא אליו את רבי אברהם ואמר לו, דע לך, כי בזכות ספר תהלים שאתה קורא בכל יום, זכית עד שבאה דמות דוד המלך לפדות נפשך מן המוות! ומעתה שמור נפשך מאד!

(המעשה הובא על ידי הרב אביאל חיים חורי שליט"א, סופר עיתון "הדרך" לפני כשנה, ממקורות ישרים ונאמנים).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה