הלכה ליום שישי י"ז חשון תשע"ט 26 באוקטובר 2018

שו"ת הלכה יומית: גלגלי אופניים – איפור לשבת – כינוי שמות – לקרוא לנכד על שם סבו

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

גלגלי אופניים – איפור לשבת – כינוי שמות – לקרוא לנכד על שם סבו

שאלה: האם מותר להסיע בשבת עגלה (במקום שמותר לטלטל) כאשר הגלגלים שלה מנופחים כמו גלגלי אופניים?

תשובה: עיקר הטעם שאסור ליסוע באופניים בשבת, הוא משום שהדבר נראה כזלזול בשבת, וגם שאין זו צורך ההליכה הנכונה בשבת, שהרי אפילו לפסוע פסיעה גסה אסור בשבת. ולכן הסכימו כל הפוסקים לאסור נסיעה באופניים בשבת. אולם טעם זה אינו שייך לגבי עגלת תינוק, שאפילו אם הגלגלים שלה מנופחים באויר, מותר להשתמש בה בשבת.

 

שאלה: שמעתי שיש דבר כזה איפור שמותר לשימוש בשבת, האם זה נכון?

תשובה: באיפור רגיל, יש איסור להשתמש בשבת, משום "צובע". ובאיפור שעשוי מאבקה בלבד, ללא משחה, מותר להשתמש בשבת, כיון שאינו דבר המתקיים. וכן אפשר להשתמש באיפור עמיד לפני כניסת השבת.

 

שאלה: האם יש בעיה במה שיש אנשים ששמם הנפוץ הוא כינויים, כמו למשל "יוסף" שקוראים לו "יוסי" וכדומה? ומה לגבי כל התנאים והאמוראים שנשמע ששמם לא היה עברי, כגון עולא, רבא או רב פפא?

תשובה:  על ידי שמו של האדם, נמשך שפע לטובת האדם. ולכן טוב לקרוא לכל אדם מידי פעם בשמו האמיתי. ובימי חז"ל היו יודעים את שורשי השמות, וכל אות ואות והצירוף שלה לאותיות אחרות ולכן יכלו לקרוא בשמות חדשים, כי היו יודעים שהם טובים ומתאימים לילד. וכן השמות שנקראו בזמן הנביאים, שהיו רובם חדשים, הוא מפני שידעו את שורשי השמות. אבל אנו צריכים לקרוא בשמות שידועים כשמות טובים. וכמו שיש במדרש תנחומא בפרשת האזינו, "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור", לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו בשם הראוי להיות צדיק, כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע .כמו שמצאנו במרגלים, ששמותיהם רמזו על כך שהם עלולים להכשל בחטא הגדול שחטאו בו.

 

שאלה: האם נכון שאסור לקרוא לנכד ששמו כשם סבו, ליד הסבא שלו. למשל, אם הסבא שמו יעקב, האם מותר לקרוא בנוכחותו לנכד שלו "יעקב"?

תשובה: אין חשש בזה, אלא אם כן הסבא בעצמו מקפיד על הדבר שלא יעשו כן. משום שקריאת השם על שמו של הסבא, נעשית לכבודו של הסבא, וממילא אין פגיעה בכבודו כשמזכירים את שמו בפניו. וכן הורה מרן זצ"ל, שהיו לו נכדים ששמם "עובדיה", ואמר מרן זצ"ל שיקראו להם עובדיה גם בנוכחותו. ורצונו של אדם – הוא כבודו. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה


מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה