הלכה ליום שלישי כ"ז ניסן תש"פ 21 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים כהן בת רחמה ואהרן ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחה

שמיעת מוזיקה וכלי נגינה בימי הספירה

היום הוא יום השואה, וכבר דיברנו בענין זה בשנים הקודמות, ניתן לראות בקישור.
---------------------

מזמן שנחרב בית המקדש, אסרו רבותינו לשמוע קול שיר בכלי נגינה (כן מבואר בגמרא במסכת גיטין דף ז.). כלומר, לשיר בפה, מותר. אך לשמוע מוזיקה בכלי נגינה אסור. אלא אם מדובר בשמחה של מצוה, שאז יש להקל בדבר, וכפי שנהגו בכל תפוצות ישראל, שבשמחות של מצוה, כמו שמחת נשואין של חתן וכלה וכדומה, מביאים נגנים ושרים שם שירות ותשבחות לכבוד ה' יתברך.

ובדורות האחרונים רבותינו הפוסקים האריכו בדין זה, והעלו למעשה שמותר מן הדין לשמוע מוזיקה מלווה בכלי נגינה כשהיא מוקלטת, ברדיו או טייפ וכדומה, אפילו שלא בשמחה של מצוה. וכן המנהג פשוט אפילו אצל גדולי עולם חסידים וצדיקים, ששומעים שירי קודש ונגינות מוקלטות שמעוררים את הלב להדבק בה' ונותנים מרגוע ומנוחת הנפש.

אבל לגבי ימי הספירה, שכפי שביארנו, אירעו בהם מאורעות מצערים של פטירת עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא, כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל (אגרות משה או"ח סימן קסו), שיש להחמיר שלא לשמוע מוזיקה אפילו כשהיא מוקלטת. וכדבריו כתבו עוד מגדולי האחרונים, ובתוכם גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ולפיכך למרות שבכל ימות השנה אנו מיקלים לשמוע מוזיקה מוקלטת, אך בימי ספירת העומר נכון להחמיר בדבר.

אולם בשמחה של מצוה, כגון במסיבת בר מצוה, או ברית מילה, או סיום מסכת וכדומה, מותר לשמוע שירי קודש ונגינות המלוות בכלי נגינה, שמאחר ומדובר בשמחה של מצוה, יש להקל בדבר. שהרי אפילו בעיקר תקנת חז"ל שלא לנגן בכלי שיר מאז שנחרב בית המקדש, במקום שמחה של מצוה היקלו, ואם כן הוא הדין בימי הספירה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב בזה עוד (בספרו על יום טוב, עמוד רנט), שאם מעונינים לערוך שמחת הכנסת ספר תורה בתוך ימי הספירה, מותר לעשותה אפילו בכלי זמר, שהרי מדובר בשמחה של מצוה גדולה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אפשר בבקשה לקבל את המקור בחזון עובדיה ל"ובדורות האחרונים רבותינו הפוסקים האריכו בדין זה, והעלו למעשה שמותר מן הדין לשמוע מוזיקה מלווה בכלי נגינה כשהיא מוקלטת, ברדיו או טייפ וכדומה, אפילו שלא בשמחה של מצוה כ"ו ניסן תשע"ח / 11 באפריל 2018

מרן זצ"ל כתב בזה כמה פעמים, וראה לדוגמא בספר חזון עובדיה הלכות יום טוב עמוד רנח.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה