בהלכות הקודמות ביארנו, כי פירות וירקות משנת השמיטה (שנה זו תשס"ח) הגדלים בשדות של יהודים בארץ ישראל, ולא נמכרו לגוי על פי "היתר המכירה", הרי הם קדושים בקדושת שביעית, שנאמר (ויקרא כה) "יובל היא, קודש תהיה לכם", ודרשו רבותינו, מה היא קודש, אף תבואתה קודש. וכן פירות שנמכרים במסגרת "אוצר בית דין", יש עליהם קדושת שביעית. וביארנו, כי אסור לסחור בפירות שביעית. וכעת נבאר עוד כמה פרטי דינים הנוגעים לפירות אלו.
פירות של שביעית ניתנו בכדי להשתמש בהם לדרך שימושם בלבד, לאכילה לשתיה ולסיכה, כך מין כדרכו, ואסור לגרום לירידה בערך הפרי, אם אין הדרך לאכלו כך. ולכן פרי או ירק שדרך לאכלו חי, לא יאכלנו מבושל, ולפיכך אסור לבשל ירקות של שביעית שאין דרך לבשלן, כגון מלפפונים וכיוצא בזה, וכן פרי או ירק של שביעית שאין דרך לאכלו אלא לאחר בישולו, אסור לאכלו חי, ולפיכך אסור לאכול קישואים וכיוצא בזה שלא נתבשלו, אלא אחר בישולם בלבד.
אסור לגרום לשום הפסד בפירות הקדושים בקדושת שביעית, ולכן אסור להשליכם לאשפה, אלא יש להשתמש בהם שמוש הראוי להם. ופירות של שביעית שנתקלקלו עד שאינם ראויים אפילו למאכל בהמה, שוב אין עליהם קדושה, ומותר להשליכם לאשפה.
מותר לקלף פירות וירקות של שביעית כדרך שמקלף בשאר שנים, ואין צריך להקפיד שלא יקלוף גם מעט מהפרי. והקליפות, אם הן ראויות למאכל בהמה, כגון קליפות מלפפונים ותפוחים ואגסים וכדומה, צריך לשמרן בקדושת שביעית, ואסור להשליכן לאשפה, שהרי בכך הוא מפסיד פירות שביעית, אלא ישהה אותם במקום מיוחד, (כגון שקית נילון) עד שיתעפשו ויפסלו ממאכל בהמה, ואז תפקע קדושתן ויוכל להשליכן לאשפה. (לפי שבאופן זה אין הוא גורם להפסד ישיר לפירות שביעית, אלא בדרך "גרמא", ואין בכך איסור.) וכמו כן, אם ירצה, רשאי להשליכן לאשפה בתוך שקית נילון סגורה היטב, שאז גם כן אינו גורם להם להפסד בידיו ממש. וכל זה דוקא בפירות שביעית ממש, או בקליפות הראויות עדיין למאכל בהמה, אבל קליפות פרי שאינן ראויות אף למאכל בהמה, כגון קליפות גרעינים וגרעיני משמש וכדומה, אף על פי שיש בהם מעט מלחלוחית הפרי, מותר להשליכן כמות שהן לאשפה.
מים שבשלו בהם פירות שביעית, כגון מרק ירקות, הרי יש במרק כולו קדושת שביעית ואסור להפסידו. אבל מים שבשלו בהם תפוחי אדמה וכדומה, שטעמם טפל, אין בהם קדושת שביעית כלל.
פרחים של שביעית, אין בהם קדושה כלל, אלא שאסור לעסוק בגידולם, אלא במלאכות המותרות בשביעית.
פירות שביעית המיועדות לאדם, כגן תמרים, אסור ליתנם לפני הבהמה, שהרי בכך הוא גורם להפסדן, ולכן אסור לתת גם לחיות בית פירות וירקות המיועדים בדרך כלל למאכל אדם, אלא יש לתת לפניהם פירות שאין בהם קדושת שביעית.
פירות שביעית, יש להם דין ביעור, כלומר שבזמן שלא יהיו יותר פירות אלו בשדה, אסור להשהותן בבית. ולא נוכל להרחיב בדין זה. ובכל מקרה, מי שאינו משהה פירות בביתו לזמן ארוך, בדרך כלל אינו בא למצב שיהיה חייב לבער את הפירות, אבל ביין של שביעית מצוי שיש לבערו, אך יין מהיתר המכירה אין בו חיוב ביעור כלל, כפי שביארנו. ויש לברר כל מקרה לגופו.
שמיטת כספים אינה נוהגת אלא בסיום שנת השמיטה, ולכן לקראת סוף השנה נבאר אם ירצה ה' את עיקר דין שמיטת כספים וכתיבת הפרוזבול.
