הלכה ליום רביעי כ' כסלו תשפ"ג 14 בדצמבר 2022

נשים בהלל של חנוכה

שאלה: אם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, האם הן חייבות גם באמירת ה"הלל" בכל בוקר של חנוכה?

תשובה: כל מצות עשה שהזמן גרמא, הנשים פטורות ממנה. ואיזו היא "מצות עשה שהזמן גרמא"?, כל מצוה שהיא ב"קום ועשה", כגון מצות נטילת לולב, ומצות אכילה בסוכה וכדומה, הרי היא בכלל מצות "עשה". (להבדיל ממצוות "לא תעשה", למשל האיסור לאכול ביום הכפורים, שהרי הוא בכלל מצות "לא תעשה"). ומצוה ש"הזמן גרמא", היא כל מצוה שתלויה בזמן, והזמן הוא הגורם למצוה. כגון מצות נטילת לולב, שהיא תלויה בזמן, שהרי רק בימי חג הסוכות יש ליטול לולב. וממילא נשים פטורות ממצות נטילת לולב, שהרי היא "מצות עשה שהזמן גרמא". ויש בזה חילוקים במצוות מסויימות, אך כך הוא הדין באופן כללי.

ולפי זה נראה שהיה ראוי לפטור את הנשים ממצות הדלקת נרות חנוכה, שהרי זו מצוה שהיא בקום ועשה, להדליק נרות חנוכה, והיא תלויה בזמן, כי אינה שייכת אלא בימי החנוכה.

אולם רבותינו אמרו, שהנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, משום שבשעה שתיקנו לישראל להדליק בכל שנה נרות חנוכה, תקנו כן כדי לפרסם את הנס שנעשה לאבותינו בימי החנוכה. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, לכן לא הוציאו אותן רבותינו מכלל התקנה, וחייבו גם אותן בהדלקת נרות חנוכה.

ולפי זה לכאורה, נראה שכך עלינו לדון גם לגבי אמירת ההלל בימי החנוכה, שהרי ההלל בימי החנוכה נתקן על ידי רבותינו, כדי לפרסם את נס חנוכה, ולהודות עליו לה' יתברך. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, כלומר, נס חנוכה, יש לחייבן מן הדין באמירת ההלל בכל יום "בברכה".

אולם רבינו הרמב"ם כתב שהנשים פטורות מאמירת ההלל בחנוכה. וכן האריכו בדין זה הפוסקים, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים היטב, שאף על פי שהנשים היו באותו הנס של חנוכה, מכל מקום לא מצאו רבותינו לנכון לחייבן באמירת ההלל, משום שיש חילוק גדול בין מצות הדלקת נרות חנוכה, שהוא ענין של פרסום גדול לעיני כל העוברים והשבים, שיראו את נרות החנוכה, וידעו ויזכרו את הנס שנעשה לאבותינו, ולכן נכון לחייב אף את הנשים במצוה יקרה זו. מה שאין כן מצות ההלל בחנוכה, שהיא בין האדם לבין קונו, ולא שייך בה פרסום הנס גדול כל כך, לכן, לא רצו רבותינו לשנות את דין אמירת ההלל בימי החנוכה מדין ההלל בשאר הימים הטובים, ופטרו את הנשים ממצוה זו. (חזון עובדיה חנוכה, עמוד ריד).

לכן לסיכום: מן הדין, הנשים פטורות ממצוות אמירת "הלל" בימי החנוכה. ונשים צדקניות שאומרות "הלל" לאחר התפלה בימי החנוכה, תבוא עליהן ברכת טוב, אך אל להן לברך על אמירת ההלל, שהרי אינן מצוות לאומרו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה