הלכה ל יום חמישי 20 Adar 5781 4 מרץ 2021

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה?

תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש שיפלטו אחר כך טעם חמץ במאכל.

ומעתה כשאנו דנים לגבי כלי כסף, בודאי הרגילות היא להשתמש בהם בצונן בלבד, כגון גביע הקידוש, או קערות הגשה וכדומה, שאין דרך להניח בהם מאכל רותח כלל ועיקר, ולכן די בכך שישטפו אותם היטב (במים, שלוש פעמים), ומותר להשתמש בהם בימי הפסח, אפילו לצורך המצות של ליל הסדר.

אולם המרדכי (פסחים פ"ב סימן תקעד) כתב בשם הראבי"ה בזו הלשון: "כוסות של כסף, יש לחוש שלפעמים מרתיחים בהם יין ובשמים אצל האור, ולכן צריך להגעיל אותם בכלי ראשון". כלומר, מאחר ומסתבר שקרה והניחו פעם מאכל חמץ חם בכלי הכסף, ממילא חייבים להגעיל אותם (כלומר, להטביל אותו במים רותחים מאד) כדי להכשירו לשימוש בפסח.

אלא שלעומת זאת, רבינו הרשב"א (ח"א סימן שעב), כתב לגבי כלים שמשתמשים בהם תמיד בצונן, ו"לפעמים" שמים בתוכם לחם חם, די להם בשטיפה בלבד, ומותר להשתמש בהם בפסח, ואין צריך להגעיל אותם, משום שבכל כלי הולכים אחרי "רוב תשמישו". כלומר, אם בדרך כלל משתמשים בכלי בצונן, אפילו אם אירע והשתמשו בו באקראי בחם, די לאותו כלי בשטיפה בלבד, ואין לחוש לכך שפעם אחת הוא בלע חמץ. וכדברי הרשב"א פסק מרן השלחן ערוך (סימן תנא).

וכדברי הרשב"א פסק גם הגאון רבינו מנחם עזריה מפאנו (בשו"ת סימן צו), שכל כלי שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, אפילו אם אירע שאותו כלי בלע חמץ, אין צורך להגעילו, כיון שבכל כלי הולכים אחר רוב תשמישו.

ואמנם הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד הקשה על דברי הרשב"א, שאיך אפשר לומר שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי? והרי די בכך שאותו כלי בלע פעם אחת חמץ, והוא יפלוט את אותו חמץ בשימוש הבא בימי הפסח. ואם כן איזה הגיון יש בסברת הרשב"א שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי?

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים, שמאחר וכל דברי הרשב"א אמורים דוקא בכלי שכבר עברו עשרים וארבע שעות מאז שהשתמשו בו בדבר חם, (שכן כתב בפירוש הרמ"ע מפאנו), ממילא מן התורה לא שייך שום איסור בשימוש בכלי זה, כיון שטעם החמץ הבלוע בכלי נפגם לגמרי אחר עשרים וארבע שעות. ורק מדרבנן (מגזירת רבותינו) אסור להשתמש באותו כלי גם לאחר עשרים וארבע שעות. ואותם "רבותינו" שגזרו שלא להשתמש בכלי שבלע איסור אפילו לאחר עשרים וארבע שעות, הם שהתירו ופסקו שלעולם יש ללכת אחרי רוב השימוש בכלי.

(ואמנם יש אומרים כי אין לסמוך על סברא זו של "רוב תשמיש" אלא במקום ספק, אולם בנדון שלפנינו, באמת שמדובר רק בחשש, ולא בדבר ודאי שנבלע חמץ בכלי, ולכן יש להקל).

ולכן למסקנה, כל כלי שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, מותר להשתמש בו בפסח לאחר שינקו אותו היטב. ואפילו אם יש חשש שהשתמשו בו לפעמים בדבר חמץ חם, אין בכך כלום, ומותר להשתמש בו בימות הפסח. (חזון עובדיה הלכות פסח הנד"מ, עמוד קמח).

שאלות ותשובות על ההלכה

גם כלפי כוס קידוש שעשויי מחרסינה? 25 Adar II 5779 / 1 אפריל 2019

כן. אם משתמשים בה ליין, מותר.

האם הדין שונה בכלי כסף שהשתמשו רק ליין אבל כששטפו אותם אחרי השימוש בהם שטפו אותם אם הספוג של כל השנה? 1 Nissan 5777 / 28 מרץ 2017

הספוג, אפילו הוא מלא חמץ, משתמשים בו תמיד בצונן, ולכן אין לחוש לבליעה. ועוד, שאפילו אם בלע, הרי בפסח משתמש בו רק בצונן, ולא יפלוט כלום. ולכן מותר להשתמש בו.

למה כבודו איננו מתייחס למנהגי האשכנזים כגון בנדון דידן. מכיוון שהדברים מופצים לכלל אולי מן הראוי לציין בסוף הדברים מה מנהגם של האשכנזים. 1 Nissan 5777 / 28 מרץ 2017

הערת כבודו נכונה מאד. ואכן הנה אנו מוסיפים שהאשכנזים נוהגים להחמיר בזה, שכל שאפילו מיעוט משימושו של הכלי הוא ברותח, יש להכשירו ברותחין. והגאון הראש"ל בילקוט יוסף החדש על הלכות פסח (ח"ב עמוד שמ) האריך בדין זה. עיין שם.

מה אם אני רחצתי הכלים שלי, במים חמים עם ספוג הרגיל שלי? 28 Adar II 5774 / 30 מרץ 2014

בלאו הכי כששטפת את הכלים לא היה שם חמץ, והיו שם חומרי ניקוי הפוגמים את הטעם. וגם אין זה שימוש רגיל, ולכן אין צריך הכשר ודי בשטיפה כראוי.

מה שכתבתם בקשר לכוס קידוש, אנו ברור לי כי הרבה פעמים שוטפים הכוס של קידוש, עם כלי בשר או חלב ורק שֹמים הסבון אחרי שכל הכלים כבר שקועים במים חמים מאוד, א"כ האם יש לומר שכן בלע הכוס של כסף - או בשר או חלב - בדרך רגיל שלא ע"י צונן אלא ע"י מים חמים ממש? 28 Adar II 5774 / 30 מרץ 2014

אמנם לגבי חמץ יש להחמיר שאפילו אם היו המים חמים מכלי שני מבליעים ומפליטים. ולכן אם ידוע שמשתמשים במים רותחים בכלי שני ויש בהם חמץ, מסתבר שאין זה מיעוט. ועיין בסימן קכא ס"ה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

Se promener avec un chien pendant Chabbat

Question: Lorsqu’on possède un chien destiné à la distraction ou bien un chien guide-aveugle, est-il permis de le déplacer pendant Chabbat? De même, est-il permis de sortir dans les rues avec un tel chien? Réponse: Nous avons déjà expli......

לקריאת ההלכה

Tsédaka pour une guérison

Question: Est-il permis d’offrir une somme d’argent à la Tsédaka, pour la guérison d’une personne, ou pour toute autre demande, ou bien il n’est pas convenable d’agir ainsi puisque l’action n’est pas réalisée « L&eacu......

לקריאת ההלכה

La répétition de la ‘Amida

Une fois que chacun a récité sa ‘Amida à voix basse, nos maîtres ont instauré que le ‘Hazzan (l’officiant) répète la ‘Amida à haute voix, afin d’acquitter les éventuelles personnes qui ne sauraient pas prier.......

לקריאת ההלכה

Le 33ème jour du ‘Omer (Lag La-‘Omer)

Le 33ème du ‘Omer est un jour de joie et d’allégresse, en l’honneur du Tana Rabbi Chim’on Bar Yoh’aï. Cette festivité a des sources dans les enseignements des décisionnaires. C’est pourquoi, nous avons l’usage d’inten......

לקריאת ההלכה


La Mitsva de compter le ‘Omer

Il est écrit dans la Torah (Vayikra 21 – 15): « Vous compterez pour vous, dès le lendemain du Chabbat, depuis le jour où vous apporterez le ‘Omer du balancement, 7 semaines pleines. » Selon l’explication transmise à nos maitres ......

לקריאת ההלכה

Déplacer des animaux pendant Chabbat

Question: Lorsque des oiseaux sont dans une cage, est-il permis de les déplacer par leur cage d’un endroit à un autre en cas de besoin? Est-il permis d’extraire un poisson mort d’un aquarium pendant Chabbat? Réponse: Il est expliqué dans la Gué......

לקריאת ההלכה

Gonfler un coussin ou un matelas pendant Chabbat

Question: Nous possédons un « matelas gonflable » fait de caoutchouc, que l’on gonfle au moyen d’une pompe mécanique (non-électrique), ou en soufflant avec la bouche, est-il permis de le gonfler pendant Chabbat? Réponse: il est enseign......

לקריאת ההלכה

Définition d’un nœud destiné à perdurer ; définition d’un nœud professionnel

Dans les précédentes Halachot, nous avons expliqué qu’il est interdit de confectionner un nœud pendant Chabbat lorsqu’il est destiné à perdurer, c’est un dire, un nœud que l’on n’a pas l’intention de dénouer da......

לקריאת ההלכה