מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה. והנה אף שמבואר שאין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלבד, מכל מקום נהגו ישראל שלא לאכול בשר, מיום ראש חודש אב ועד יום עשירי באב, ומנהג הספרדים להקל באכילת בשר ביום ראש חודש אב עצמו, אבל האשכנזים נוהגים להחמיר אף ביום ראש חודש אב. ומנהגים אלו נזכרו כבר בדברי הגאונים ורבותינו הראשונים, ופשטו בכל ישראל. ואין חילוק בין בשר בהמה לבשר עוף, שבכל אופן אסור לאכלו, ואפילו תבשיל שנתבשל עם בשר, כגון מרק, אף על פי שמוציא ממנו את הבשר, אין לשתות ממנו, מפני טעם הבשר שיש בו. אבל דגים אינם בכלל האיסור ומותר לאכלם.
כתב מרן השלחן ערוך בספרו אבקת רוכל, שכל ההולכים לעיר אחרת על מנת להשתקע שם, עליהם לנהוג כמנהג המקום ההוא. לפיכך, כתב מרן הרב שליט"א, כי בני תימן, שזכו לעלות לארץ ישראל, חייבים גם הם להמנע מאכילת בשר בימים אלו. אף על פי שבכל ארצות תימן לא נהגו בחומרא זו, והיו נוהגים כעיקר דין המשנה, להמנע מאכילת בשר אך ורק בסעודה המפסקת ממש, מכל מקום, מאחר ומנהג ארץ ישראל להחמיר בזה כאמור, אף הם מחוייבים להחמיר בזה.
בשבת חזון, שהיא השבת שלפני תשעה באב (השבת שלפנינו) אוכלים בשר, ומותר לטעום בערב שבת מהתבשילים שיש בהם בשר כדי לתקן את המאכל (כגון להוסיף מלח וכדומה) ויש מיקלים לטעום מן המאכלים של שבת אף שלא לצורך, לפי שעל פי דברי המקובלים יש ענין גדול לטעום ממאכלי השבת, וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שיש להקל בזה.
כתב מרן הרב שליט"א, שאם נשאר בשר מן המאכלים שבשלו לכבוד שבת, מותר לאכול מהם במוצאי שבת ב"סעודה רביעית" שהיא הסעודה שאוכלים במוצאי שבת. והמיקל לאכול מבשר זה שנשאר מסעודת שבת אף בשאר ימות השבוע, יש לו על מה שיסמוך, ולקטנים שלא הגיעו לגיל מצוות יש להקל באכילת בשר שנשאר משבת אף בימות החול. (אך בתנאי שלא יבשל לכתחילה כמות גדולה לשבת בכדי שישאר לו בשר לימות החול). ולילדים קטנים מאוד שאינם מבינים כלל את משמעות חורבן הבית, מותר לתת אף לכתחילה בשר בימים אלו, ומותר לבשל עבורם בשר בשבוע זה שחל בו תשעה באב.
חולה, אף על פי שאין בו סכנה, מותר לו לאכול בשר בימים אלו. וכן יולדת תוך שלושים יום ללידתה מותרת באכילת בשר. וכן מינקת שהתינוק שלה חלש, ואם תמנע מאכילת בשר יוכל הדבר להשפיע לרעה על בריאות הילד, מותרת באכילת בשר. וכן מעוברת שסובלת הרבה בהריונה יש להקל לה לאכול בשר בימים אלו. אבל אדם בריא שאוכל בשר בזמן שנוהגים בו איסור, גדול עוונו מנשוא, והרי הוא פורץ גדר, ועונשו גדול.
כתב מרן השלחן ערוך (סי' תקנא ס"י), שמותר לשתות את היין של ההבדלה במוצאי שבת הסמוך לתשעה באב. וכן מנהג הספרדים. אולם למנהג האשכנזים יש להחמיר בזה, ויתן לילד (שהגיע לחינוך, שמבין עניין ההבדלה) לשתות מן היין של ההבדלה, ואם אין שם ילד, יכול ישתה בעצמו.
