הלכה ליום חמישי כ"ז תשרי תשפ"ז 8 באוקטובר 2026

תנאי לטלטול הנרות

בהלכה הקודמת ביארנו, ששלהבת הנר הבוערת בשבת, אסורה בטלטול באופן מוחלט. ומחמת השלהבת, גם כל הבסיס של השלהבת, שהוא כוסות הזכוכית, או המגש שתחתיהם, וכל כיוצא בזה, הכל אסור בטלטול בשבת. ואפילו לאחר שיכבו הנרות, אסור לטלטל את הכלי שתחתיהם בשבת, משום שהזמן הקובע לענין איסור מוקצה, הוא זמן "בין השמשות" בכניסת השבת, והבאנו שכן פסק מרן השלחן ערוך (באורח חיים סימן רעט).

ועתה נדון, מה הדין כאשר אדם עשה "תנאי" מפורש, שלפני כניסת השבת אמר: "הריני מתנה, שלאחר שיכבו הנרות, יהיה מותר לי לטלטל את הכלים שתחתיהם", האם תנאי זה מועיל מצד ההלכה או לא?

ואמנם נחלקו רבותינו הראשונים בדבר. שלדעת הרמב"ן והר"ן והרשב"א, אם עשו "תנאי" מפורש לפני כניסת השבת, שלאחר שיכבו הנרות יהיה מותר לטלטל את ה"הבסיס" שלהן, כלומר, המגש או הכוסות וכדומה, הרי שמיד לאחר שיכבו הנרות מותר לטלטל את הכלים הללו. וכדבריהם פסק מרן השלחן ערוך (סימן רעט ס"ד).

אבל התוספות והאור זרוע כתבו שתנאי כזה אינו מועיל כלל. וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך. (וטעמי הראשונים בזה, מבוארים במקורותיהם).

ולמעשה, הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן השלחן ערוך, פוסקים בזה להקל, וכל שעשו תנאי מפורש קודם כניסת השבת, שיהיה מותר אחר כך לטלטל את הכלים, התנאי מועיל. אבל למנהג האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, (שהולכים תמיד לפי הוראות הרמ"א), אין להקל בדבר. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"א עמוד רנט).

אולם יש להוסיף, שגם למנהג האשכנזים, אם עשו תנאי שיוכלו לטלטל אחר כך את הכלים, מותרים לעשות כן כאשר הטלטול הוא "לצורך גופו או מקומו", כלומר, כשיש צורך להעביר את הכלים לצורך שימוש של היתר, או מפני שצריכים את מקומם. ורק שלא לצורך כזה עליהם להחמיר. (חזון עובדיה ח"א עמוד רסא).

והתנאי לענין זה, מועיל לעשותו פעם אחת בכל שנה לכל שבתות השנה. ובשו"ת פלא יועץ (סימן יב) כתב, שמנהג אנשי ביתו לעשות תנאי זה בכל שבת "תשובה", שקודם יום הכפורים.

שאלות ותשובות על ההלכה

במנורת שבת, שיש לה תריס לנורה, האם מותר לכוון את כיוון ההארה? כ"ח חשון תש"פ / 26 בנובמבר 2019

אם מזיז רק את התריס, מותר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה