הלכה ליום ראשון א' תמוז תשע"ז 25 ביוני 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן רחל ע״ה

שמחר פקידת שנתו
תיהי מנוחתו עדן
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

הדחת רב ממשרתו

שאלה: בעירינו ישנו רב ראשי, וכעת פועלים רבנים אחרים מארה"ב ומאירופה, בתמיכתם של רבנים מארץ ישראל, להדיח אותו ממשרתו. האם יש דבר כזה? איך נדע מי מהרבנים צודק?

תשובה: כתב רבינו מאיר אבולעפיא הלוי (המכונה הרמ"ה, שחי לפני כשמונה מאות שנה, והיה חבירו של הרמב"ן, וחיבר ספרים גם על פי הקבלה), שכל הדינים שנאמרו לעניין כבוד תלמידי חכמים, לא נאמרו אלא בתלמיד חכם אמיתי ירא אלוקים, אבל תלמידי חכמים המזלזלים במצוות ואין יראת שמים על פניהם, הרי אלו כקלים שבציבור, והם מחללים שם שמים, ועליהם התנבא הנביא מיכה (פרק ג), "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ, לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין (תל חורבות) תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר". ומבואר מדבריו, שאין כל משמעות לחכמת התורה של הרב, אם אין בו יראת ה', וכמו שפסק להלכה מרן השלחן ערוך בזו הלשון: תלמיד חכם המזלזל במצוות ואין בו יראת שמים, הרי הוא כקל שבציבור.

ומרן השלחן ערוך פסק בזו הלשון: הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב. ומקור דבריו מדברי הגמרא במסכת מועד קטן (דף יז.).

ובדורות האחרונים אירע לצערינו כמה פעמים, שהיו רבנים שה' חנן אותם בלשון לימודים, בשפה בהירה וכושר נאום, ולפיכך נמשכו אחריהם רבים מהציבור. והערכת הציבור כלפי אותם רבנים, לא נבעה מחכמתם בתורה, שהרי בדרך כלל מדובר היה ברבנים שאינם גדולים בתורה, רק שהיו בקיאים בקצת דינים ודרושים וכדומה. ופיתחו לעצמם שיטות משיטות שונות לדרוש בדברים האסורים בפני הקהל.

ובמקרה העומד לפניכם, הלא ידענו מי הוא אותו רב עליו הנכם שואלים. וכבר נתפרסמו ברבים דברים אשר דרש, ובהם גילה פנים בתורה שלא כהלכה, כאשר דרש ברבים כאילו קבלות חכמינו זכרונם לברכה בפירושי התורה אינם מוחלטים, והיקל בדיני תורה מפורשים להיפך מדעתם של כל הפוסקים, ודיבר דברים זרים על ה' ועל משיחו, באומרו לציבור שלא יתנו לרבנים לנצל את בורותם, כאילו חס ושלום כל הרבנים מרמים את הציבור, ודרש דרשות של דופי בעניני "אוקימתא" שבגמרא ובפרשנות רבותינו לדברי התורה המפורשים, ודברים שקבלו רבותינו איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום בהלכה למשה מסיני, הוא טוען כי הם אינם כוונת התורה האמיתית, ומושך רבים לעסוק בספרי מינות ואפיקורסות, עוד ועוד. ואין לנו להאריך בדבריו ובהבליו, ובפרט שלאחרונה הוסיף חטא על פשע, ועל עוונות שריחקה התורה וקראתם "תועבה", דיבר בצורה הפוכה לגמרי מכוונת התורה, ונתן מקום לדברי שבח על החוטאים ועל מעשיהם, והכל כדי להתגדל ולמשוך אחריו עוד רבים שישמחו לשמוע דבריו ולקבל הרשאה מרב בישראל לזלזל במצוות התורה ובחכמיה. אוי לאזנים שכל שומעות. אוי לו לדור שנתקע בכך.

ובודאי שחובה קדושה מוטלת על שאר הרבנים להזהיר מפני רב שדעותיו כוזבות, שהרי ביד הרב נתונות המפתחות ללבותיהם ולאמונותיהם של הקהל. וכשם שהרב יכול להשפיע טובה וברכה על הקהל, כמו כן עלול הוא ח"ו לגרום למכשלות אשר אחריתן מי ישורנה.

והנכם שואלים, מנין לכם לדעת מי הוא הצודק. והתשובה לכך כפולה. ראשית באמת עליכם לסמוך על גדולי הרבנים בכל מה שיפסקו בענין אותו רב. שהרי אותם רבנים גדולי תורה שיצאו נגד אותו רב, ומבקשים את הדחתו משררתו, ידועים ומפורסמים במשך שנים רבות שהם באמת גדולים בתורה וביראה. ופועלים למען ה' ולמען התורה כל חייהם. וחלילה לחשוב שיוציאו שם רע על רב אחר לחינם, ויקראוהו "אפיקורוס" על לא דבר. והדברים ברורים.

והענין השני שעליכם לדעת, כי באמת נתן ה' יתברך בדעתם של רוב הבריות, להבחין בין טוב לרע, וכל אדם יוכל להבחין בעצמו כי דברי אותו רב אינם תואמים למסורת התורה שהועברה אלינו בכל הדורות, והוא הולך ממש בדרכי הצדוקים והבייתוסים ושאר מסלפי התורה שבכל הדורות, אשר גם אז רבים נהרו אחריהם, ואחריתם עדי אובד. והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.

ואין זה נוגע לשאר המחלוקות בין הרבנים, שזה אומר כך וזה אומר כך, כי כאן המדובר הוא על יסודות התורה והאמונה במסורת ישראל ובדרכי הפסק וההוראה והמחשבה, וכל הנוגע ופוגע בענינים יסודיים אלו ודורש בהם דברים כפי העולה על רוחו בשרירות לבו, יסטה בנקל מדרך התורה לדרך זרה, והרי הוציא עצמו מכלל הרבנים, ומכלל ישראל מאמינים בני מאמינים, ונכנס בצל קורתם של המינים המסלפים את התורה, אשר לא פסקו במשך אלפי שנים בין ישראל ובין הגויים, עד כי יבוא משיח צדקינו, ואז תרד רוח טהרה לעולם, וכולם יכירו וידעו כי ה' אמת ותורתו אמת.

וה' יתברך יערה רוח ממרום, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה