הלכה ליום רביעי ד' תמוז תשס"ז 20 ביוני 2007

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ריקה ע"ה

הוקדש על ידי

נכדה יעקב

שאלה: בעניין מה שיש אנשים הלובשים טלית קטן (ציצית) עם "פתיל תכלת", האם צריך לנהוג כן על פי ההלכה?

תשובה: נאמר בספר במדבר (פרק טו) "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת", כלומר שפתיל (חוט אחד) אחד מפתילי הציצית צריך להיות צבוע בצבע תכלת. ובתוספתא (פרק ט דמנחות הלכה ו) אמרו, תכלת אינה כשירה אלא מן החילזון. וחילזון זה הוא מין בעל חיים ימי, שהיו מפיקים ממנו צבע זה. ולכן פסקו הפוסקים, שלמעשה אין להכשיר שום צבע אחר אלא דוקא תכלת המופק מן החילזון, וכתבו כן מכמה טעמים שלא נוכל לפרטם במסגרתינו.

ולאחר חורבן בית המקדש, שהגלה נבוזראדן את רוב ישראל מארצם, נאמר בספר ירמיה (פרק נב) "מדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב (ה)טבחים, לכורמים וליוקבים". כלומר שאף לאחר חורבן הבית נשארו בארץ ישראל הכורמים והיוקבים, ובגמרא במסכת שבת (דף כו.) ביארו מי הם אותם יוקבים, אלו ציידי חילזון, שהשאיר נבוזראדן בכדי שיספקו תכלת לצורך בגדי המלך נבוכדנצר. ומבואר אם כן שבזמן ההוא עוד היתה מצויה תכלת לישראל.

אלא שלאחר מכן, לא היתה יותר התכלת מצויה, וכמו שמבואר בכמה מקומות בדברי רבותינו. ולכן כבר בימי הגאונים שביארו היטב כל מצוות התורה, לא נמצא כלל מעניין מצות התכלת, מפני שכבר בזמנם לא היתה התכלת מצויה לישראל. ואף על פי שיתכן שחילזון התכלת עדיין קיים בעולם, כתב הרדב"ז, שמכיון שהוא בעל חיים ימי נדיר ביותר, שהיה מזדמן אחת לשבעים שנה (כלומר לעיתים רחוקות מאד היה אפשר לצוד אותו), אין אנו מכירים אותו, ולכן התבטלה מצוה זו מביננו.

ולדעת רבינו האר"י, אין שייכות למצות התכלת בציצית בזמן שאנו בגלות, וביאר דבריו על פי הקבלה. ובמדרש רבה (במדבר) אמרו שבזמנינו צבע התכלת נגנז.

אלא שבבריתא במסכת מנחות (דף מד.) אמרו , חילזון זה גופו (צבעו) דומה לים, ובשרו רך, והילוכו (תנועתו) במים על ידי סנפיריו בדומה לדג. וכן בעוד מקומות בדברי חז"ל נזכרו כמה פרטים מזהים ביחס לחילזון זה. מה שהביא לכך שבשנת תרמ"ז הוציא הגאון רבי גרשון חנוך העניך מרוז'ין את ספרו "שפוני טמוני חול", בו הוא טוען שמצא את חילזון התכלת, וזאת באמת לאחר מחקרים מעמיקים. גם טוען בספרו שיתכן וגם לרמב"ם היה חילזון זה, שהרי הוא כותב שדמו של החילזון הוא בצבע שחור, ומניין זאת לרמב"ם אם לא שהיה חילזון זה מצוי אצלו. ואכן מנהג חסידי רוז'ין עד היום לצבוע פתיל הציצית בתכלת המופקת מדג זה.

אך האמת היא שרבים ועצומים לא קיבלו את דבריו ודחו את ראיותיו של הגאון מרוז'ין, ואכן אחר כמה שנים קמו חוקרים אחרים ומצאו דג אחר שתואם יותר לתיאורי חז"ל את חילזון התכלת, וגם דבריהם לא נמצאו מוכרחים כלל, עד שרוב מוחלט מגדולי ישראל לא חששו בכלל לדברים אלו, אפילו לא בתורת ספק (שהרי אף אם היה ספק בדבר,מכל מקום ראוי היה לקבל את פסק הרב מרוז'ין, שכן מצות התכלת היא מן התורה, והיא מצוה חשובה ויקרה),וגם הגאון הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ז"ל, שמלבד היותו גאון בתורה היה גם בקי במדעים, דחה את דברי הגאון מרוז'ין וקבע שהחילזון הוא מין אחר לגמרי. לפיכך אין כל טעם להחמיר בדבר שהוא סברא דחויה לגמרי, שכל גדולי הדורות לא חששו להם. וכן העיד הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, שבכל גדולי רבני הספרדים בדור שלפנינו, לא נמצא אפילו אחד שהחמיר בענין זה, וכן נודע מכל גאוני האשכנזים בדורות הללו שלא חששו כלל לדעה זו. ומכאן נלמד גם דרך הנהגה באופן כללי, שיש לנו לדבוק במנהגי גדולי הדורות, ולא להחליט בעצמינו איזה דרך ישכון אור, כי מה יודעים אנו שלא ידעו הם.

ולסיום אזכיר מעשה, שפעם שאל תלמיד חכם אחד את הגאון החזון איש זצ"ל, מדוע שלא נלך עם תכלת בציצית, הלא על כל פנים, "אם לא יועיל גם לא יזיק". מיד השיב לו הגאון, שגם בוילנא היה יהודי אחד שהיה כבד ראייה ולא היה לו כסף לקנות עדשות למשקפיו, מה עשה?, התקין זגוגיות פשוטות (של חלון) במשקפיו והלך איתם, וכששאלוהו מה מרויח בכך, והלא אין זגוגיות אלו משנות כלל את צורת הראייה, השיב, הלא על כל פנים "אם לא יועיל גם לא יזיק"...

שאלות ותשובות על ההלכה

בעניין תכלת.
הרבי מרדז'ין רצה לברך ונמצא מקלקל..
כל הרבנים שמתנגדים לתכלת מביאים את הסיפור הדיונון של רדזין ומוכיחים שאם הרבנים דאז דחו אותו, סימן שאין לחשוש לתכלת.. אבל אין הנידון דידן (ארגמון כהה קוצים) דומה לראיה, שהרי אנחנו מדברים במין ממיניי החילזון ללא שום ספק, ועל העובדה הזאת אין שום חולק!!
וגם אין חולק שמדמו של אותו חילזון ללא שום תוספת אפשר להפיק גוון תכלת רק שמוסיפים סממנים על מנת שהצבע לא ירד מהבגד, בדיוק כפי שכתוב בגמרא.
ושני העובדות הללו לא היו בדיונון של רדזין:
1. הדיונון אינו חילזון בהגדרה אלא סוג של דג ככל הדגים.
2. הצבע המופק מהדיונון אינו בגוון כחול ורק לאחר שמוסיפים חומר כימי אז הוא מקבל גוון כחול...
בנוסף יש ראיה לחיזוק העניין של התכלת מארגמון והוא שהצבע שמופק ממנו דומה בדיוק לקלא אילן. גם זה בדיוק כפי שכתוב בגמרא.
ואגב הדיונון של רדזין ממש לא דומה לקלא אילן...
ומה שנטען שהוא מאוד נדיר ועולה אחת לשבעים שנה, אמת הוא שאין הארגמון עולה ליבשה ולכן צריך ציידים מומחים שיצודו אותו ממעמקי הים..
ואגב סתם לידיעה גם הרב הרצוג שמע על הארגמון והבין שכנראה זה החילזון אך מעשה שטן, כשביקש ממדען לנסות להפיק ממנו תכלת, אותו מדען הפיק ממנו צבע במעבדה סגורה מפני קרני השמש ולכן יצא צבע סגול. וסגול טען הרב הרצוג - אינו גוון תכלת..
לאחר כל זה עדיין סובר הרב שאין מחוייבים לכל הפחות מצד הספק להטיל תכלת בציצית? י"ג סיון תשפ"ב / 12 ביוני 2022

לדידי, פשוט הדבר שאין מקום כלל להחמיר בענין התכלת, וכתבתי בזה בספרי אביר הרועים ח"ג, והראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א כתב בענין זה בקובץ "בית יוסף", ושם העלה שאין לנהוג בתכלת בזה"ז. ושם (בסימן נח) הובא מ"ש בזה בספר הכוונות. (שוב נודע לי שמצאו כן בספר תנא דבי אליהו). ע"ש. ובמוצאי חג הפסח התשע"ט שלחתי למראה עיניו איזה הערות, ובכללם כתבתי את אלו הדברים: כבוד רבינו שליט"א, הנני מודה לו על הספרים וקונטריסים אשר נתן לי בביקורי בביתו. וראיתי מה שכתב כהדר"ג בספר קובץ בית יוסף (בסימן מא) שאין להטיל תכלת בציצית בזה"ז, ושם (בסימן נח) הובאו דברי ספר הכוונות בזה. ונראה דודאי לא תתגלה התכלת עד הגאולה השלימה, גם מרן סבא קדישא זצ"ל אמר שעד שיבוא משיח א"א שתהיה תכלת האמיתית. ואמר כן גם בשם רבינו האר"י, ואפשר דמקורו שם. והבאתי לזה ראיה מש"ס ערוך בפ' המוכר את הספינה (עד.) דרבי יוחנן מצא ארגז משובץ במרגליות בים, וכאשר ניסו להוציאו מן המים, נפקא בת קול ואמרה מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דרחב"ד, דעתידה דשדיא תכלתא לצדיקי לעלמא דאתי. (מה יש לכם עם הארגז של אשתו של רבי חנינא בן דוסא, שעתידה להטיל תכלת לצדיקים לעולם הבא). ע"כ. ומוכח דתכלת שייכא דוקא אחר ביאת המשיח. דאם איתא דתתגלה בזה"ז, אם כן לאיזה צורך טמנתן, והא איכא טובא ממין תכלת הלז בכל מקום. ודברי הגמ' הובאו בהרא"ש (פ"ד דגיטין סימן מו). (אף דבמציאות היתה ידועה התכלת בעולם אף אחר החורבן, כדאיתא בסנהדרין יב. ובע"ז לט. ובמנחות מג. ובכ"ד). ולבי אומר דדביתהו דר"ח בן דוסא הטמינה שם החילזון, ולכן הניחתו בים דוקא. (ויש בזה גרסאות בש"ס, עי' שו"ת דברי יציב סי' ב). ושמעתי מאת הגאון רבי משה שפירא זצ"ל שאמר דלדעתו הויא רמות רוחא לומר דיש בידינו לקיים באופן הנכון מצוה זו דתכלת. ואמר, הרי אם אבי לא היה עושה קידוש, אני איני יודע איך עושים קידוש. וזו דרכו של מרן אבינו מלכנו זצ"ל שהיה נסמך תמיד על דברי הפוסקים והקבלה איש מפי איש. גם כל מאן דידע בטבעא פשיטא ליה דא"א למצוא התכלת שעליה דיברה תורה, דהא איכא אלפי מינים ממינים שונים של בעלי חיים ומסתמא ברבים מהם תמצא תכלת, ואפשר דיתגלו בעתיד עוד מינים כאלה, ולכן בלתי אפשרי הדבר שיבוא בן זמנינו ויחשוב לקבוע מסמרות שמצא חילזון התכלת. וכסא כת"ר ירום ונשא וגבה מאד. יעקב ששון

לפי מחקרים שבדקתי הרב קיינבסקי זצ"ל והרב קוק מטבריה אמר שתכלת מעלה אדומים ואולי ראב"ד זה תכלת האמיתי, האם להשים את זה בציצית או לא? ז' אדר תשע"ט / 12 בפברואר 2019

אם כן מדוע הרב קנייבסקי לא שם תכלת זו בציציותיו?

יש כמה דעות שנמצא החילזון ששמנו מופק התכלת וכיום יש חיוב להטיל תכלת בציצית ומי שלא מטיל חוטא בביטול מצוות עשה. האם הרב יכול ליישב את הדברים עם מקורות ממרן מלכא? ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

אין מקור ממרן זצ"ל בכתביו. רק שהשיב בעל פה שאנו מקובלים שלא ימצאו את החלזון עד שיבוא המשיח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה