הלכה ליום שני כ"ו שבט תשפ"א 8 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב חיים ששון בן נאג׳י ומרגלית

ולהצלחת כל בני המשפחה

הוקדש על ידי

המשפחה

ביקור חולים

לפני כחמש עשרה שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים.

בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", (שמות יח), זו מצות ביקור חולים. ובמסכת סוטה (יד.) אמרו, נאמר בתורה, "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ", וכי אפשר לו לאדם ללכת אחרי השכינה? והלא נאמר "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא"?, אלא הלך (לך) אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא. מה הוא מלביש ערומים, שנאמר "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", אף אתה הלבש ערומים, (למי שאין לו כדי לקנות בגדים). מה הקדוש ברוך הוא ביקר חולים, שנאמר "וירא ה' אליו באלוני ממרא", אף אתה בקר חולים. מה הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים, שנאמר "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו", אף אתה נחם אבלים. כללו של דבר, שחובה עלינו לנהוג במדת החסד ובמידת גמילות חסדים, ובודאי שבכלל זה מצות ביקור חולים.

וענין מצוה זו, כי על ידי הליכתו אצל החולה, עומד מקרוב על צרכי החולה להושיט לו כל עזרה אפשרית, אם חסר לו דבר ממאכל ומשקה או תרופות, או בעצה נבונה ונכונה כמו שנאמר "ותשועה ברוב יועץ", או בנקיון הבית כמו שהזכירו בגמרא במסכת נדרים (דף מ.) "מעשה בתלמידו של רבי עקיבא שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו, נכנס רבי עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבד וריבץ לפניו (שרבי עקיבא ניקה וסידר את סביבתו של תלמידו החולה), אמר לו (התלמיד לרבי עקיבא), רבי החייתני! יצא רבי עקיבא ודרש, כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים". (ובהלכה הבאה נרחיב עוד מענין זה).

ואפילו אם החולה שוכב בבית וישנם רופאים ואחיות המטפלים בו במסירות, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבכל זאת מצוה להכנס אליו לבקרו ולעודדו ולחזקו, וכמו שאמרו בגמרא במסכת נדרים (מ.) בן גילו נוטל אחד מששים בחוליו. ופירש המאירי שהכונה שאם המבקר את החולה אוהב אותו, שביקורו ערב על החולה מצד האישיות שבאה לבקרו, מיקל חוליו מעליו. וזו לשון הרמב"ם (פרק יד מהלכות מלכים הלכה ד), "ביקור חולים מצוה על הכל, ואפילו גדול מבקר את הקטן, ואפילו הרבה פעמים ביום, ובלבד שלא יטריח. וכל המבקר את החולה כאילו נטל חלק מחוליו והיקל מעליו, וכל שאינו מבקר כאילו שופך דמים".

ומדבריו מבואר גם כן שישגיחו המבקרים היטב שלא להטריח על החולה יותר מדאי. והדבר מצוי לעתים כאשר בני המשפחה באים לבקר את היולדת סמוך ללידתה, מרוב שמחתם מהלידה, ובכך הם מכבידים לעיתים על היולדת הזקוקה למנוחה, ומטרידים אותה שלא לתועלתה, דבר שאינו בכלל ביקור חולים, אלא להיפך. אלא ישגיחו היטב לדאוג למנוחתה ותועלתה.

בגמרא במסכת נדרים, אמר רב, כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גהינם שנאמר (בתהלים פרק מא), "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל (דל הוא החולה, כמו שהוכיחו בגמרא), בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'" (רעה היא דינה של גיהנם). והקדוש ברוך הוא משלם שכר על כך גם בעולם הזה, שנאמר בהמשך: "ה' יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו". וביארו בגמרא, ה' ישמרהו, מיצר הרע, ויחייהו, מן היסורים, ואושר בארץ, שיהיו הכל מתכבדין בו, ואל תתנהו בנפש אויביו, שיזדמנו לו רעים (חברים) טובים ולא יזדמנו לו חברים רעים.

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי לדעת שמרן השתתף בשעורי הרב פראנק באיזה שפה נמסר השעור?
עוד שאלה האם אומרים מזל טוב במקרה שאשה ילדה אבל היא במצב קשה בבית חולים? כ"ו שבט תשפ"א / 8 בפברואר 2021

 

אפשר לומר מזל טוב גם כשהיא במצב קשה. וה' ישלח לה רפואה שלימה.

השיעור נמסר בעיקר בעברית, אבל גם באידיש, וזה הספיק למרן זצ"ל כדי להבין את הדברים. הרב פראנק היה יודע לדבר עברית היטב. וגם לכולל שלו הכניס את מרן זצ"ל, ומאז התחילו לדבר יותר בעברית גם שם.   

בוקר טוב הרבה פעמים יוצא לי להתפלל ברכבת וכשאני מגיע לעמידה יש בעיה עם המזרח כי הרכבת משנה כיוונים אז לאיזה צד להתפלל בעמידה? כ"ו שבט תשפ"א / 8 בפברואר 2021

תשתדל להתפלל לצד ירושלים (לא למזרח, אלא לירושלים), ועל כל פנים תכוין בלבך שאתה מתפלל לכיוון ירושלים. שהרי אין לך ברירה אחרת. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה