הלכה ליום רביעי י"ח טבת תשע"ט 26 בדצמבר 2018

שעון הפועל על ידי תנועות היד

שאלה: האם מותר ללכת בשבת עם שעון יד שהקפיץ שלו נמתח על ידי תנועת הידיים?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, ששעון הפועל על ידי מתיחת הקפיץ שלו, ועתה הוא אינו פועל, אסור למתוח את הקפיץ שלו בשבת, כי יש לחוש בזה לאיסור משום "תיקון כלי" בשבת, שהוא איסור מן התורה.

ובטרם נגש לשאלה שלפנינו, עלינו לבאר, לגבי שעון הפועל על ידי קפיץ, שמותחים אותו על ידי סיבוב הכפתור, האם בשעה שהשעון פועל מותר למתוח את הקפיץ שלו כדי שימשיך בפעולתו הלאה?

והנה בנדון זה נראה שלכל הדעות יש להקל במתיחת הקפיץ. שהרי אי אפשר לומר שיש כאן איסור משום "תיקון כלי". שהרי כעת, השעון פועל את פעולתו כראוי, ובמתיחת הקפיץ לא נעשה שום תיקון הנראה בעין. ולכן נראה שיש להקל בזה בפשיטות. וכן העלה להלכה מרן רבינו זצ"ל, אחר שדן בזה באריכות, והביא דברי כמה אחרונים שהחמירו אף באופן כזה, ובהם הגאון המשנה ברורה. מכל מקום להלכה כתב שיש להקל בדבר, שכל שהשעון פועל את פעולתו, אין חשש איסור במתיחה נוספת של הקפיץ.

ולענין השאלה אשר לפנינו, שעון שהקפיץ שבו נמתח על ידי תנועות הידיים, האם מותר ללכת איתו בשבת? הנה לפי מה שנתבאר שמותר למתוח את הקפיץ בשעה שהשעון עובד, הדבר ברור שכל שכן שיש להקל ללכת עם שעון כזה בשבת, שהרי מתיחת הקפיץ נעשית בשעה שהשעון עובד ממילא. ואפילו לפי שיטת המשנה ברורה שאסר למתוח את קפיץ השעון גם בשעה שהוא עובד, מכל מקום בנדון זה, שזה העונד את השעון אינו עושה מעשה בידיים ממש למתוח את הקפיץ, יש כמה וכמה סברות להקל בדבר יותר.

ולסיכום: שעון הפועל על ידי קפיץ, אף שאסור למתוח את הקפיץ שלו בשעה אם הוא אינו פועל, מכל מקום אם השעון פועל כעת, מותר למתוח את הקפיץ כדי שימשיך לפעול הלאה. וכן למדנו, ששעון הפועל על ידי תנועת היד שמותחות את הקפיץ שבתוכו, מותר ללכת איתו בשבת בשעה שהוא פועל.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה עם שעונים חכמים, האם מותר לענוד בשבת? כ"ט טבת תשע"ט / 6 בינואר 2019

אנו לא יודעים מהו שעון חכם בדיוק. אך אם מדובר בשעון שעושה פעולה מסויימת לפי ההליכה וכדומה, אין להשתמש בו בשבת. וכעת שמענו שכאשר מסתכלים בו הוא מאיר, ולכן אסור להשתמש בו בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה