הלכה ליום רביעי י"ח טבת תשע"ט 26 בדצמבר 2018

שעון הפועל על ידי תנועות היד

שאלה: האם מותר ללכת בשבת עם שעון יד שהקפיץ שלו נמתח על ידי תנועת הידיים?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, ששעון הפועל על ידי מתיחת הקפיץ שלו, ועתה הוא אינו פועל, אסור למתוח את הקפיץ שלו בשבת, כי יש לחוש בזה לאיסור משום "תיקון כלי" בשבת, שהוא איסור מן התורה.

ובטרם נגש לשאלה שלפנינו, עלינו לבאר, לגבי שעון הפועל על ידי קפיץ, שמותחים אותו על ידי סיבוב הכפתור, האם בשעה שהשעון פועל מותר למתוח את הקפיץ שלו כדי שימשיך בפעולתו הלאה?

והנה בנדון זה נראה שלכל הדעות יש להקל במתיחת הקפיץ. שהרי אי אפשר לומר שיש כאן איסור משום "תיקון כלי". שהרי כעת, השעון פועל את פעולתו כראוי, ובמתיחת הקפיץ לא נעשה שום תיקון הנראה בעין. ולכן נראה שיש להקל בזה בפשיטות. וכן העלה להלכה מרן רבינו זצ"ל, אחר שדן בזה באריכות, והביא דברי כמה אחרונים שהחמירו אף באופן כזה, ובהם הגאון המשנה ברורה. מכל מקום להלכה כתב שיש להקל בדבר, שכל שהשעון פועל את פעולתו, אין חשש איסור במתיחה נוספת של הקפיץ.

ולענין השאלה אשר לפנינו, שעון שהקפיץ שבו נמתח על ידי תנועות הידיים, האם מותר ללכת איתו בשבת? הנה לפי מה שנתבאר שמותר למתוח את הקפיץ בשעה שהשעון עובד, הדבר ברור שכל שכן שיש להקל ללכת עם שעון כזה בשבת, שהרי מתיחת הקפיץ נעשית בשעה שהשעון עובד ממילא. ואפילו לפי שיטת המשנה ברורה שאסר למתוח את קפיץ השעון גם בשעה שהוא עובד, מכל מקום בנדון זה, שזה העונד את השעון אינו עושה מעשה בידיים ממש למתוח את הקפיץ, יש כמה וכמה סברות להקל בדבר יותר.

ולסיכום: שעון הפועל על ידי קפיץ, אף שאסור למתוח את הקפיץ שלו בשעה אם הוא אינו פועל, מכל מקום אם השעון פועל כעת, מותר למתוח את הקפיץ כדי שימשיך לפעול הלאה. וכן למדנו, ששעון הפועל על ידי תנועת היד שמותחות את הקפיץ שבתוכו, מותר ללכת איתו בשבת בשעה שהוא פועל.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה עם שעונים חכמים, האם מותר לענוד בשבת? כ"ט טבת תשע"ט / 6 בינואר 2019

אנו לא יודעים מהו שעון חכם בדיוק. אך אם מדובר בשעון שעושה פעולה מסויימת לפי ההליכה וכדומה, אין להשתמש בו בשבת. וכעת שמענו שכאשר מסתכלים בו הוא מאיר, ולכן אסור להשתמש בו בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה