הלכה ליום ראשון כ"א אדר תשס"ז 11 במרץ 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

פרטי דינים בברכות הריח

בהלכות הקודמות ביארנו שדבר שיש בו ריח טוב צריך לברך עליו קודם שמריחים ממנו.

במשנה במסכת ברכות (נא:) שנינו, אין מברכין על הריח אלא אם כן נעשה להריח, כלומר, אין מברכין על בשמים שלא נעשו מעיקרם בכדי להפיץ ריח טוב, אלא עיקר תכליתם בכדי להעביר ריח רע. ולפיכך אין מברכין על בשמים של מתים, שהיו מניחים על מיטתו של המת מיני בשמים בכדי שלא ירגישו מלויו בריח רע היוצא ממנו, מפני שעיקר תכליתם היא לסלק ריח רע, אף על פי שבודאי הם גם מפיצים ריח טוב.

ובגמרא בברכות (נג.) אמר רב הונא, בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמא אין מברכין עליו. ומבואר שדינים אלו נלמדו מדברי המשנה שהזכרנו, שהרי בשמים של בית הכסא עיקר תכליתם היא לסלק ריח רע, והוא הדין לגבי "מטהר אויר" שנמצא בזמנינו ומזלפים ממנו בבית הכסא, שאין לברך על ריח טוב היוצא ממנו (מחוץ לבית הכסא, כי בבית הכסא ממש בודאי שאסור לברך בלאו הכי) כיון שתכליתו של מטהר אויר זה היא לסלק ריח רע, אף על פי שגם יש בו ריח טוב.

וכן לגבי מה שאמר רב הונא שאין לברך על שמן העשוי להעביר את הזוהמא, שפירוש הדבר הוא שהיו נוהגים לסוך את הגוף בשמן בכדי להעביר ריח רע, ומכיון שעיקר תכליתו של השמן היא להעביר ריח רע, אין מברכין עליו אף על פי שיש בו ריח טוב. ומתוך כך אנו למדים גם לגבי "דאודורנט" הנמצא בזמנינו, שתכליתו גם כן למנוע ריח רע, ולפיכך אין לברך עליו, אם ריח טוב נודף ממנו, שהרי דינו ממש כדין השמן שהיה מצוי בזמנם. וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

וכבר ביארנו בהלכה הקודמת, שגם בשמים שעיקר תכליתם היא לשם ריח טוב, אין לברך עליהם ברכת "בורא מיני בשמים" אלא בעודם לפנינו, כגון שהם בבקבוק וכיוצא בזה. אבל אם שם בושם על ידו, וכבר נספג הבושם והתייבש לו, אף על פי שעדיין נשאר ממנו ריח טוב, אין לברך על ריח זה, לפי שאין לו עיקר, שהרי עיקר הדבר המפיץ ריח (שהוא הבושם) כבר אינו נראה בעין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לברך על עצי פרי שנוטף מהם ריח טוב י"א חשון תשפ"ב / 17 באוקטובר 2021

אם בא להריח מהפרי, רשאי לעשות כן, ויברך עליו הנותן ריח טוב בפירות. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה