הלכה ליום חמישי כ' תשרי תשפ"ז 1 באוקטובר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן שושנה ומנשה נסים ע"ה

אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו האוהבת והמתגעגעת

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים
מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט.

ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שטוב לומר את התיקון הנדפס בספר "קריאי מועד" וכפי שכבר נהגו הספרדים בכל בתי הכנסיות שלהם. ובבית הכנסת של מרן זצ"ל, היה מנהגו לעמוד בעצמו ולדרוש בליל זה בדברי אגדה ומוסר, והיו הדברים שמחים כבשעת נתינתן בהר סיני.

מנהג זה להשאר ערים כל הלילה, אינו חיוב מן הדין, ומי שאינו יכול לקיימו מחמת חולשה, או מפני שאין לו ציבור להיות איתם ולבדו אינו יכול להשאר ער, אין שמץ איסור בידו. רק ישתדל לעסוק בתורה בתחילת הלילה כפי כוחו, ובפרט בלימוד ספר דברים כולו, שבלילה הזה יש מעלה בלימוד ספר דברים..

אם טוב לנשים להשאר ערות בליל הושענא רבה
כתב רבינו יוסף חיים, בעל ספר בן איש חי, (בספרו סוד ישרים), שהנשים, גם כן יכולות להשאר ערות כל ליל הושענא רבה, כי תיקון ליל הושענא רבה שייך גם אליהן, כדין הגברים. (בשונה מליל שבועות, שכבר כתבנו שאל להן להשאר ערות). וכל אשה תעשה כחכמתה, שלא תתבטל מחמת הנהגה טובה זו, מהדבר העיקרי, והוא  ההכנות לכבוד חג שמחת תורה. ועל כל פנים תוכל להשתדל מעט בקריאת תהלים וכדומה.

ובביתינו נוהגים שהנשים והבנות קוראות ספר דברים עד חצות הלילה. (כמו שכתב בכף החיים סימן תרסד).

מנהג התפלות בליל הושענא רבה
יום השביעי של חג הסוכות, שיחול מהלילה, ליל יום רביעי, נקרא יום "הושענא רבה", ומרבים בו בלימוד התורה ובתפילה. ובו מקיפים את התיבה לאחר תפילת שחרית שבע פעמים, ומרבים בסליחות ובתחנונים, ומתפללים בו לגשמי ברכה, לפי שבחג הסוכות נדונים על המים (ראש השנה דף טז.). אולם מאחר ומדובר ביום חג, לכן אסור לומר "ויעבור ה' על פניו" כפי שאומרים בימים הנוראים. וכן כשהחזן אומר "רחמנא", לא עונים לו "בדיל ויעבור", אלא עונים "אמן" בלבד. (כן הורה מרן החיד"א. ספר חזון עובדיה על סוכות עמוד תלז).

אדם שאינו יכול לעשות את סדר ההקפות בציבור, יוכל לעשות כן בביתו (לקרוא את כל ההושענות), ויניח חמישה חומשי תורה או תנ"ך על כסא במרכז החדר, ויקיף אותו עם ארבעת המינים כמו שנוהגים בבתי הכנסת.

מנהג חבטת ערבה
נוהגים ביום הושענא רבה אחר תפלת מוסף, לקחת חמשה בדי ערבה, ולחבוט אותן בקרקע חמש פעמים. לקיים מנהג נביאים שנהגו כן. ויש כמה טעמים למנהג זה.

נוהגים לקחת חמשה בדי ערבה חדשים למנהג חבטת הערבה. ומי שאין לו אלא שלשה בדי ערבה, יוכל לצרף אליהן את שני בדי הערבה הקשורים עם הלולב, לאחר שיתיר אותן מהלולב, ויחברם אל שלשת הערבות שבידו.

ועל כל אדם לדאוג מראש לכך שיהיו לו חמישה בדי ערבה כדי שיוכל לקיים את המנהג. ואין צורך בציבור כדי לנהוג במנהג הזה, אלא גם כל יחיד צריך לקיימו, וירד מביתו כדי שימצא קרקע עולם (כמו גינה וכדומה, מקום שאינו מרוצף), ויקיים שם את מנהג חבטת הערבה.

דין ארבעת המינים לאחר ימי החג
הלולב ומיניו, לאחר חג הסוכות, שכבר נגמרה מצוותן, אין דינם כתשמישי קדושה, ומותר לזורקם. אבל לא ינהג בהם מנהג בזיון, אלא יניחם בצד רשות הרבים.

שנים מקרא ואחד תרגום
ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה שנים מקרא ואחד תרגום. ואם שכח לקרוא, יקרא בליל שמיני עצרת, או בבוקר השכם לפני התפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

השנה היום השביעי יוצא ביום שישי, האם מותר לפסול את הסוכה כדי לאכול בשבת בסוכה? כ"א תשרי תשפ"א / 9 באוקטובר 2020

אם יש בכך צורך מותר לעשות כן. באופן שאם ירצה יוכל לחזור ולהכשירה. לדוגמא, יניח עליה ניילון וכדומה. (שלחן ערוך סימן תרסו). ואף שיש אוסרים, כן עיקר להלכה. אבל לא יסתור את הסוכה לגמרי.

אם שכחתי לברך ברכת "לשב בסוכה", האם קיימתי את המצווה "לישב בסוכה"? או לו?, ואם אחרי שאכלתי את החתיכה של ה"המוציא" נזכרתי שלו ברכתי, האם הייתי צריך לו לברך?, ואם ברכתי יצאתי ידי חובה? כ' תשרי תשפ"א / 8 באוקטובר 2020

לעולם, הברכות אינן מעכבות. לכן בכל מקרה יצאת ידי חובה. ואם נזכרת באמצע האכילה, יש לברך אז "לישב בסוכה".

האם יש היתר למנהג כמה בתי כנסת שכדי להקל על הציבור שנשארו ערים הם עושים 6 הקפות מתוך ה7 קודם התפילה ללא ארבעת המינים (כי זה תפילה בנץ)? אני שואל כי ידוע לי שמי שאין לו לולב לא מקיף. כ' תשרי תשפ"א / 8 באוקטובר 2020

גם מי שאין לו ארבעת המינים מקיף.

המנהג שכתבת אינו נכון, כי זמן ההקפות הוא לאחר תפילת שחרית. 

חג שמח, תבורכו מפי עליון,

האם נוהגות הנשים במנהג חבטת הערבה? כ"ד כסלו תש"פ / 22 בדצמבר 2019

נשים אינן צריכות ואינן נוהגות לעשות חיבוט ערבה.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה