הלכה ליום ראשון כ"ח אב תשע"ד 24 באוגוסט 2014

הפעלת הרדיו מערב שבת

רבים שואלים: האם מותר להפעיל את מכשיר הרדיו (או טלויזיה)  מערב שבת, על מנת שתמשיך פעולתו בשבת? ובפרט נשאלת השאלה בחוץ לארץ, אם מותר לשמוע שם רדיו ישראלי בצאת השבת, כאשר בארץ ישראל עדיין שבת?

תשובה: ראשית נבאר את הדין בענין זה לגבי תחנת רדיו של יהודים, אם מותר לשמוע אותה בזמן שבארץ ישראל עדיין לא יצאה שבת.

והנה הדבר פשוט, שכל אותם העובדים בתחנת הרדיו ביום השבת, הם כולם נכשלים בעוונות הרבים בחילולי שבת רבים בדרך עבודתם. כי עצם הפעלת מכשירי החשמל, ושידור התוכניות בשבת, הכל כרוך בחילולי שבת רבים.

ובשלחן ערוך (סימן שיח) פסק מרן, "המבשל בשבת במזיד (בכוונה), התבשיל אסור, בין לו בין לאחרים". כלומר, מי שחטא ובישל בשבת, אסור לאכול את התבשיל שבישל (לכל הפחות עד צאת השבת).

ובדומה לזה, מי שהוא מחלל שבת בהפעלת תחנת הרדיו, בשידור התכניות וכדומה, בודאי שאסור ליהודי אחר ליהנות ממעשיו, והרי זו "הנאה ממעשה שבת".

ולכן, גם כאשר אדם נמצא במדינה שבה עדיין לא נכנסה שבת, או שכבר יצאה שבת, ובארץ ישראל עדיין שבת, אסור לו בהחלט להאזין לתכניות רדיו שנעשות על ידי חילול שבת בארץ ישראל.

ומכאן הדבר מבואר, שבודאי שאסור להאזין בארץ ישראל לתכניות רדיו המשודרות בעצם יום השבת על ידי יהודים, שהרי הדבר כרוך בהנאה מחילול שבת, כאמור.

ולא נותר לנו אלא לבאר, מה הדין כאשר מפעילי התחנה אינם יהודים, כגון בחוץ לארץ, והיהודי מפעיל את הרדיו מערב שבת, שבאופן כזה אין כאן חשש חילול שבת כלל, האם מותר להפעיל את הרדיו מערב שבת על מנת שיוכלו להאזין לו בשבת.

ובענין זה דן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) כבר בספרו יביע אומר חלק ראשון (סימן כ אות יב), וכתב, שיש לאסור הפעלת רדיו בשבת אפילו כאשר מפעילים אותו מערב שבת, וזאת משום "זילותא דשבת", כלומר, זלזול בקדושת השבת. והביא ראיות שהדבר אסור בהחלט אפילו כאשר אין כאן חילול שבת כלל.

ובדומה לזה אסור בהחלט להפעיל מערב שבת "דיסק" על מנת שיפעל בשבת, וכל זה מפני שיש בדבר כמה איסורים, הן משום "זילותא דשבת", והן משום איסור השמעת קול בשבת, ועוד. וכבר כתב בזה הגאון הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, והעלה גם כן לאסור ככל האמור.

ולכן, אסור בהחלט לשמוע רדיו או דיסק בשבת. אף כאשר מפעילים אותו מערב שבת. וכן אסור לשמוע תחנת רדיו ישראלית המשדרת בשבת, גם כאשר במקום שנמצא בו השומע, כבר יצאה שבת וכדומה.

וכל שכן שהדבר אסור במשנה תוקף לגבי צפיה בטלויזיה, שבענין זה שייכים איסורים אחרים מלבד ענין חילול שבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

התזמון של ההלכה שנתתם בעייתית, עקב מצב החירום בו אנו מצויים. חשוב לציין מיידית שבשעת חירום, בדומה למצב בו אנו מצויים היום, יש להפעיל את הרדיו על "גל שקט", ובעת צפירת אזעקה יופעל הגל. לגבי התדרים, בכל אזור יש תדר אחר, ולכן יש לבדוק זאת עם פיקוד העורף 104 או במוקד העירוני 106. הגל השקט יכול להציל חיים, כמו כל הוראות פיקוד העורף. הדבר אושר בחודש האחרון ע"י הרבנים הראשיים, הרב קנייבסקי והרב שטיננמן שראו בכך פיקוח נפש. ב' אלול תשע"ד / 28 באוגוסט 2014

כמובן, שדבריך צודקים, ובשעת חירום אין איסור על פתיחת גל שקט, כפי שהורו על הפוסקים, וכפי שנוהגים בישראל. והיה מן הראוי שנביא זאת בהלכה אך הדבר נשכח מאיתנו.

מה לגבי אדם שיש לו דיוידי, עם שידורי קודש נניח דיסקים לצפייה, של שעורי תורה וכדומה, האם מותר לו להפעיל את מכשיר הדיוידי לפני כניסת שבת, כדי לצפות בו בשעורי תורה בשבת?  ל' אב תשע"ד / 26 באוגוסט 2014

אסור בהחלט לעשות כן, מכמה טעמים, ויש בדבר איסור משום השמעת קול בשבת, ומשום זלזול בקדושת השבת, ועוד

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה