הלכה ליום ראשון כ"ח אב תשע"ד 24 באוגוסט 2014

הפעלת הרדיו מערב שבת

רבים שואלים: האם מותר להפעיל את מכשיר הרדיו (או טלויזיה)  מערב שבת, על מנת שתמשיך פעולתו בשבת? ובפרט נשאלת השאלה בחוץ לארץ, אם מותר לשמוע שם רדיו ישראלי בצאת השבת, כאשר בארץ ישראל עדיין שבת?

תשובה: ראשית נבאר את הדין בענין זה לגבי תחנת רדיו של יהודים, אם מותר לשמוע אותה בזמן שבארץ ישראל עדיין לא יצאה שבת.

והנה הדבר פשוט, שכל אותם העובדים בתחנת הרדיו ביום השבת, הם כולם נכשלים בעוונות הרבים בחילולי שבת רבים בדרך עבודתם. כי עצם הפעלת מכשירי החשמל, ושידור התוכניות בשבת, הכל כרוך בחילולי שבת רבים.

ובשלחן ערוך (סימן שיח) פסק מרן, "המבשל בשבת במזיד (בכוונה), התבשיל אסור, בין לו בין לאחרים". כלומר, מי שחטא ובישל בשבת, אסור לאכול את התבשיל שבישל (לכל הפחות עד צאת השבת).

ובדומה לזה, מי שהוא מחלל שבת בהפעלת תחנת הרדיו, בשידור התכניות וכדומה, בודאי שאסור ליהודי אחר ליהנות ממעשיו, והרי זו "הנאה ממעשה שבת".

ולכן, גם כאשר אדם נמצא במדינה שבה עדיין לא נכנסה שבת, או שכבר יצאה שבת, ובארץ ישראל עדיין שבת, אסור לו בהחלט להאזין לתכניות רדיו שנעשות על ידי חילול שבת בארץ ישראל.

ומכאן הדבר מבואר, שבודאי שאסור להאזין בארץ ישראל לתכניות רדיו המשודרות בעצם יום השבת על ידי יהודים, שהרי הדבר כרוך בהנאה מחילול שבת, כאמור.

ולא נותר לנו אלא לבאר, מה הדין כאשר מפעילי התחנה אינם יהודים, כגון בחוץ לארץ, והיהודי מפעיל את הרדיו מערב שבת, שבאופן כזה אין כאן חשש חילול שבת כלל, האם מותר להפעיל את הרדיו מערב שבת על מנת שיוכלו להאזין לו בשבת.

ובענין זה דן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) כבר בספרו יביע אומר חלק ראשון (סימן כ אות יב), וכתב, שיש לאסור הפעלת רדיו בשבת אפילו כאשר מפעילים אותו מערב שבת, וזאת משום "זילותא דשבת", כלומר, זלזול בקדושת השבת. והביא ראיות שהדבר אסור בהחלט אפילו כאשר אין כאן חילול שבת כלל.

ובדומה לזה אסור בהחלט להפעיל מערב שבת "דיסק" על מנת שיפעל בשבת, וכל זה מפני שיש בדבר כמה איסורים, הן משום "זילותא דשבת", והן משום איסור השמעת קול בשבת, ועוד. וכבר כתב בזה הגאון הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, והעלה גם כן לאסור ככל האמור.

ולכן, אסור בהחלט לשמוע רדיו או דיסק בשבת. אף כאשר מפעילים אותו מערב שבת. וכן אסור לשמוע תחנת רדיו ישראלית המשדרת בשבת, גם כאשר במקום שנמצא בו השומע, כבר יצאה שבת וכדומה.

וכל שכן שהדבר אסור במשנה תוקף לגבי צפיה בטלויזיה, שבענין זה שייכים איסורים אחרים מלבד ענין חילול שבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

התזמון של ההלכה שנתתם בעייתית, עקב מצב החירום בו אנו מצויים. חשוב לציין מיידית שבשעת חירום, בדומה למצב בו אנו מצויים היום, יש להפעיל את הרדיו על "גל שקט", ובעת צפירת אזעקה יופעל הגל. לגבי התדרים, בכל אזור יש תדר אחר, ולכן יש לבדוק זאת עם פיקוד העורף 104 או במוקד העירוני 106. הגל השקט יכול להציל חיים, כמו כל הוראות פיקוד העורף. הדבר אושר בחודש האחרון ע"י הרבנים הראשיים, הרב קנייבסקי והרב שטיננמן שראו בכך פיקוח נפש. ב' אלול תשע"ד / 28 באוגוסט 2014

כמובן, שדבריך צודקים, ובשעת חירום אין איסור על פתיחת גל שקט, כפי שהורו על הפוסקים, וכפי שנוהגים בישראל. והיה מן הראוי שנביא זאת בהלכה אך הדבר נשכח מאיתנו.

מה לגבי אדם שיש לו דיוידי, עם שידורי קודש נניח דיסקים לצפייה, של שעורי תורה וכדומה, האם מותר לו להפעיל את מכשיר הדיוידי לפני כניסת שבת, כדי לצפות בו בשעורי תורה בשבת?  ל' אב תשע"ד / 26 באוגוסט 2014

אסור בהחלט לעשות כן, מכמה טעמים, ויש בדבר איסור משום השמעת קול בשבת, ומשום זלזול בקדושת השבת, ועוד

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה