הלכה ליום ראשון כ"ה אייר תשפ"ד 2 ביוני 2024

כיפה בחוף הים – כיסוי ראש בשעת הברכה

שאלה: האם חובה ללכת עם כיפה בחוף הים? האם אפשר לברך עם היד על הראש?

תשובה: ראשית כל עלינו לבאר את ענין החיוב לכסות את ראשו בזמן שמוציא שם ה' מפיו. ביארנו כבר בעבר, שמעיקר הדין אין חיוב ללכת עם כיפה, כי מה שנזכר בגמרא (שבת קיח:) "אמר רב הונא בריה דרב יהושע, תיתי לי (כמו, תבא לי ברכה) שלא הלכתי ארבע אמות בגילוי הראש", אין זה מעיקר הדין, אלא מצד מידת חסידות שהיה נוהג בה. ומכל מקום הזכרנו את דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבזמנינו שנעשתה הכיפה לסימן היכר המבדיל בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו, יש יותר ממידת חסידות בזה.

אולם הדבר פשוט, שכאשר נמצא אדם בביתו וקם משנתו, או כאשר אדם נמצא בחוף הים במקום שרוחצים, אין עליו חיוב מן הדין ללכת עם כיפה מן הדין. ועל כן נותר לנו לבאר, כאשר בא אדם לומר דבר שבקדושה, האם חייב מן הדין לשים אז כיפה על ראשו, או שגם אז אין חיוב בזה מעיקר הדין.

במסכת סופרים (פי"ד הט"ו) שנינו, מי שהיו בגדיו פרומים (קרועים קצת) או שהיה ראשו מגולה, רשאי לקרוא כך קריאת שמע. ויש אומרים, אם היו בגדיו פרומים, קורא קריאת שמע, אבל אם היה ראשו מגולה, אינו קורא, שאינו רשאי להוציא אזכרה מפיו (כלומר, להזכיר שם שמים בפיו) כשראשו מגולה. ומבואר אם כן שנחלקו במסכת סופרים אם מותר לברך ולומר דבר שבקדושה כשראשו מגולה. ומרן הבית יוסף (סימן צא) הביא בשם רבינו ירוחם שלענין הלכה אנו תופסים שאסור לברך כשראשו מגולה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך.

ויש לציין כי לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מן הראוי שגם בנות, רווקות ונשואות, ישימו על ראשיהן איזה כיסוי בשעה שהן מברכות, ובפרט בשעה שמתפללות ומברכות ברכת המזון. ויש צדקניות שנוהגות בזה. אשריהן ואשרי חלקן.

וכעת נותר לנו רק לבאר, האם די בהנחת היד על הראש בכדי שיוכל לברך, או שאין תועלת במה שיניח ידו על ראשו.

כתוב בתרומת הדשן (סי' י'), הנחת היד על הראש אינה נחשבת לכסוי, וטעם הדבר, שהראש והיד גוף אחד הם, ואין הגוף יכול לכסות עצמו. נמצינו למדים אם כן, שאין הנחת היד על הראש מועילה להחשב ככסוי אחר. וכן פסק מרן השלחן ערוך. והוסיף על זה, שלפי טעמו של התרומת הדשן, נראה שאם אדם אחר מכסה את ראשו של חבירו בידו, יכול חבירו לברך, מפני שאין זה גוף אחד.

ולסיכום: אדם הבא לברך, חייב לשים כסוי כגון כיפה על ראשו, וכן רשאי לברך בעת שידו של חבירו מונחת על ראשו, אבל הנחת ידו שלו על ראשו, אינה נחשבת לכסוי הראש לענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

קראתי כך: הרב עובדיה יוסף שנשאל בנושא בקשר לבנות רווקות: "...ועינינו הרואות שהמנהג פשוט שכל הבנות החרדות לדבר ה' שרגילות ללכת ללא כיסוי ראש לפני נישואיהן, מתפללות ומברכות ואומרות דברי קדושה, ולומדות תורה בבתי הספר, ללא כיסוי ראש כלל, ולא שמענו מעולם שיחמירו בזה, ומצד ההלכה יש פנים מסבירות להקל לבנות פנויות שהולכות כן באופן תמידי, לכן נראה שאין למחות בידן, שיש להן על מה שיסמוכו ג' סיון תשפ"ד / 9 ביוני 2024

נכון הדבר שכך נהגו כולם להקל, רק הזכרנו שלדעת מרן זצ"ל יש מקום רב להזהר בזה לכתחילה. אבל נכון הדבר שאפילו בנות ביתו לא נזהרו בזה.

נראה שצריך להדגיש שאם מכסה את הראש ביד העטופה בשרוול –מועיל. כ"ט אייר תשפ"ד / 6 ביוני 2024

תבורך על ההערה

שלום לכבוד הרב
רציתי לשאול: א' כשאני רץ הכיפה כל הזמן נופלת לי, האם מותר לרוץ ללא כיפה? ב'ומה הדין במסלולי אופניים וטיולי ג'יפים וכדו' לגבי כיפה?
תודה רבה כ"ז אב תשפ"ב / 24 באוגוסט 2022

מצד הדין, יש מקום להקל, אבל אנשים יראי שמים שיש להם ערכים נכונים, דואגים לסיכה. תוכל ללכת לחנות של כיפה ולבקש סיכה מיוחדת שנצמדת מתחת לכיפה.

האם בעת שייט בים כשיש חשש שהכיפה תעוף לים, האם צריך לחבוש כיפה? כ"ה סיון תשפ"ב / 24 ביוני 2022

כשיש חשש שהכיפה תעוף, אם יכול ישים סיכה וכדומה, ואם אינו יכול, מצד הדין אינו חייב ללכת שם עם כיפה, כמו שכל הרוחצים בים אינם עם כיפה.

אנשים הנמצאים בים לרוב נמצאים ללא חולצה עליהם, האם מותר לברך ללא חולצה? מותר לברך ללא חולצה וכיפה? מותר לברך ללא חולצה ויד של חברו על ראשו? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

מותר לברך ללא חולצה. אין לברך ללא כיפה, וידו של חבירו נחשבת ככיפה.

האם עדיף לא לברך שאין כיפה, או שאם אין לו כיפה אז מותר לברך ? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

אסור לאכול בלי ברכה. ולכן לא יאכל עד שימצא משהו להניח על ראשו, או יבקש מחבירו שיניח את ידו על ראשו, ואז יברך.

האם אדם שנמצא בתוך בית (כלומר שיש תקרה מעליו), האם אפשר להזכיר שם ה׳ בלי כיפה ולהסתמך על התקרה? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

אין להסתמך על התקרה לענין זה

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה