הלכה ליום חמישי י"ב תמוז תשע"ד 10 ביולי 2014

פתיחת דלת שיש עליה נורת חשמל – האכלת דגים

שאלה: האם מותר בשבת, לפתוח את דלת האקוריום, שמותקנות בתוכה נורות, כדי להאכיל את הדגים?
 
תשובה:בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לטלטל בשבת מנורה של אש, ואסור לטלטל גם את הבסיס של המנורה. ואפילו בשעה שהמנורה כבויה, אין להקל בזה אלא על ידי "תנאי", וכפי שביארנו.
 
והנה לגבי דלת האקוריום שיש בתוכה נורות, נראה שבשעה שהנורות דולקות, בודאי שאסור לפתוח את הדלת, שהרי על ידי כן הוא מטלטל את הנורות האסורות בהחלט בטלטול. וכן כל דלת שמותקנות עליה נורות, אסור לטלטלה בשבת, לפותחה ולסוגרה.
 
ולכן נראה, שאין להקל בדבר, אלא בשעה שהנורות כבויות. ואם הנורות דולקות בשעת כניסת השבת (בבין השמשות), אז יש להתנות בפירוש (פעם אחת בשנה) לפני שבת, שמכסה האקוריום כולו, לא יהיה מוקצה בשעה שהנורות שבתוכו כבויות. ואז מותר לפתוח את האקוריום ולהאכיל את הדגים. כפי שביארנו בהלכה הקודמת. (וגם למנהג האשכנזים יש להקל בזה, שהרי פתיחת דלת האקוריום, היא טלטול לצורך גופו ומקומו).
 
אולם לגבי הנורות המצויות בזמנינו, שהן נורות "led" "לד", מאחר ואין בתוכם חוט שמתלהט על ידי אש, יש מקום להקל בטלטולן בשבת לצורך כזה, כגון להאכיל את הדגים, שיש במניעת האכלתם משום "צער בעלי חיים". (ולגבי נורות פלורוסנט, לא הוברר לנו צורת פעולתם, ולכן אין אנו יודעים להכריע בזה בהחלט להיתר).
 
ולסיכום: אסור להזיז בשבת דלת שיש עליה נורות. ולכן אסור לפתוח דלת אקוריום כדי להאכיל את הדגים בשבת. ויש לעשות תנאי מערב שבת, שיהיה מותר לפתוח את הדלת בשעה שהנורות כבויות, ואז להאכילם. (ולגבי נורות פלורוסנט ונורות "לד", ראה למעלה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הנורות האלה שנמצאים באקווריום אין דינם כלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לטלטל לצורך גופו או מקומו, אם ככה אין שום בעייה לטלטל. י"ב תמוז תשע"ד / 10 ביולי 2014

אם יש שם שלהבת, היא מוקצית מחמת גופה, ולא מחמת כלי וכו'.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה