הלכה ליום שני י' אייר תשפ"ו 27 באפריל 2026

רעל נגד מזיקים – הלכה למעשה - ודברי ברכה לגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, לכס הרבנות בתל אביב

יחד עם כל בית ישראל, אנו שמחים לברך את כבוד הגאון הגדול רבי זבדיה הכהן שליט"א, עם עלותו לישב על כסאו של מרן זצ"ל, כרבה הראשי של העיר תל אביב הגדולה

אנו מברכים את מורינו הרב שליט"א, שאנו זוכים מפעם לפעם לדברי תורתו ב"הלכה יומית", שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה, חפץ ה' בידו יצלח, לפעול ברוב כשרונותיו ושיעור קומתו, כדי להשפיע תורה וקדושה בעיר תל אביב, מתוך נחת ושלום ושלוה, לו ולכל אשר לו

הלכה יומית
-----------

קיצור הדברים שלמדנו
אתמול הסברנו, שמותר להניח בהמה בשבת על גבי עשבים, שהבהמה תאכל מהם, אף על פי שהיא תולשת מן העשבים, מאחר ופעולת התלישה אינה מתייחסת אחר האדם.

והבאנו שני הסברים לדבר. שהגאון "אבן העוזר" כתב, שבמלאכת שבת, הענין הקובע את איסור המלאכה, הוא מחשבת האדם, ("מלאכת מחשבת"), ומאחר ואדם המניח את הבהמה, אינו מתכוין לגוף מלאכת התלישה, אלא לכך שהבהמה תאכל, אין לנו ענין בכך שהבהמה תולשת עשב, שאין זו מלאכה המתייחסת אל האדם.

ואילו הבית מאיר הסביר, שלגבי הלכות שבת הענין הקובע הוא, עשיית המלאכה על ידי האדם, בעמל וטורח, אבל מלאכה שהאדם לא עשאה כלל, לא איכפת לנו במה שהיא נעשית מעצמה. (אף שאסור בשבת לעשות מלאכה עבור האדם על ידי בהמה).

השייכות לנדון שלנו
ומעתה נבוא לדון לגבי הנחת רעל לפני המזיקים, שאם נפרש כדברי ה"אבן העוזר", שהתורה מקפידה על המחשבה בשעת עשיית המלאכה, הרי שאסור להניח רעל כנגד המזיקים, מאחר ומחשבת האדם היא להרוג את המזיקים, ואסור להרוג מזיקים בשבת.

אבל אם נפרש כדברי הבית מאיר, שכל שהאדם אינו עושה בעצמו את המלאכה אין איסור בדבר, ממילא מותר להניח רעל בשבת, שהמזיקים יבואו מעצמם לאכול ממנו וימותו. שאין הפעולה מתייחסת כלל אל האדם.

ולמעשה, לאחר משא ומתן מורכב בדברי הפוסקים בזה, העלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמותר להניח רעל לפני המזיקים, שיתכן שיבואו מעצמם לאכול ממנו וימותו, כגון רעל לעכברים וכדומה. אבל להתיז רעל באופן ישיר על גבי המזיקים, בודאי שאסור בשבת.

ולפיכך מותר לרסס רעל כנגד מזיקים באופן שהם יכולים לברוח (שהחלון פתוח), ואינו מרסס ישירות עליהם. שאין הדבר ברור שימותו, ובאפשרותם לברוח, אבל באופן שממיתם ישירות על ידי הריסוס, הדבר אסור בשבת, משום נטילת נשמה. (שו"ת יביע אומר ח"ג סימן כ, ועיין חזון עובדיה ח"ה עמוד קיב והלאה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לשפוך מים על השיש בשבת, כשהכל מלא נמלים קטנות? בידיעה שכשנגרף את המים עם המגב הקטן של השיש, כל הנמלים ירדו לכיור ולביוב. כ"ב חשון תש"פ / 20 בנובמבר 2019

אסור לעשות כן בשבת.

למזיקים אין נשמה ,אז מה הקשר לאיסור בשבת "משום נטילת נשמה"? י"ד סיון תשע"ד / 12 ביוני 2014

כשאומרים בהלכות שבת "נטילת נשמה", הכוונה לנפש החיה. כמו שבמשכן נטלו נשמה של הבהמות שהיו שוחטים.

האם לרעל אין דין מוקצה? י"ג אייר תשע"ד / 13 במאי 2014

מאחר ואפשר על פי ההלכה להשתמש ברעל, אין עליו דין מוקצה. כן כתב מרן זצ"ל הכ"מ בספרו על הלכות שבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה


מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה