יחד עם כל בית ישראל, אנו שמחים לברך את כבוד הגאון הגדול רבי זבדיה הכהן שליט"א, עם עלותו לישב על כסאו של מרן זצ"ל, כרבה הראשי של העיר תל אביב הגדולה
אנו מברכים את מורינו הרב שליט"א, שאנו זוכים מפעם לפעם לדברי תורתו ב"הלכה יומית", שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה, חפץ ה' בידו יצלח, לפעול ברוב כשרונותיו ושיעור קומתו, כדי להשפיע תורה וקדושה בעיר תל אביב, מתוך נחת ושלום ושלוה, לו ולכל אשר לו
הלכה יומית
-----------
קיצור הדברים שלמדנו
אתמול הסברנו, שמותר להניח בהמה בשבת על גבי עשבים, שהבהמה תאכל מהם, אף על פי שהיא תולשת מן העשבים, מאחר ופעולת התלישה אינה מתייחסת אחר האדם.
והבאנו שני הסברים לדבר. שהגאון "אבן העוזר" כתב, שבמלאכת שבת, הענין הקובע את איסור המלאכה, הוא מחשבת האדם, ("מלאכת מחשבת"), ומאחר ואדם המניח את הבהמה, אינו מתכוין לגוף מלאכת התלישה, אלא לכך שהבהמה תאכל, אין לנו ענין בכך שהבהמה תולשת עשב, שאין זו מלאכה המתייחסת אל האדם.
ואילו הבית מאיר הסביר, שלגבי הלכות שבת הענין הקובע הוא, עשיית המלאכה על ידי האדם, בעמל וטורח, אבל מלאכה שהאדם לא עשאה כלל, לא איכפת לנו במה שהיא נעשית מעצמה. (אף שאסור בשבת לעשות מלאכה עבור האדם על ידי בהמה).
השייכות לנדון שלנו
ומעתה נבוא לדון לגבי הנחת רעל לפני המזיקים, שאם נפרש כדברי ה"אבן העוזר", שהתורה מקפידה על המחשבה בשעת עשיית המלאכה, הרי שאסור להניח רעל כנגד המזיקים, מאחר ומחשבת האדם היא להרוג את המזיקים, ואסור להרוג מזיקים בשבת.
אבל אם נפרש כדברי הבית מאיר, שכל שהאדם אינו עושה בעצמו את המלאכה אין איסור בדבר, ממילא מותר להניח רעל בשבת, שהמזיקים יבואו מעצמם לאכול ממנו וימותו. שאין הפעולה מתייחסת כלל אל האדם.
ולמעשה, לאחר משא ומתן מורכב בדברי הפוסקים בזה, העלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמותר להניח רעל לפני המזיקים, שיתכן שיבואו מעצמם לאכול ממנו וימותו, כגון רעל לעכברים וכדומה. אבל להתיז רעל באופן ישיר על גבי המזיקים, בודאי שאסור בשבת.
ולפיכך מותר לרסס רעל כנגד מזיקים באופן שהם יכולים לברוח (שהחלון פתוח), ואינו מרסס ישירות עליהם. שאין הדבר ברור שימותו, ובאפשרותם לברוח, אבל באופן שממיתם ישירות על ידי הריסוס, הדבר אסור בשבת, משום נטילת נשמה. (שו"ת יביע אומר ח"ג סימן כ, ועיין חזון עובדיה ח"ה עמוד קיב והלאה).
