הלכה ליום רביעי ט"ו חשון תש"פ 13 בנובמבר 2019

הנחת מלכודות בשבת

שאלה: האם אסור להניח מלכודות של בעלי חיים, כאשר המלכודת פועלת בשבת?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו שאחת המלאכות האסורות לעשותן בשבת, היא מלאכת "צידה", כלומר, הצד בעל חיים בשבת, חייב משום חילול שבת מן התורה. וכן ההורג בעל חיים בשבת, חייב משום "נטילת נשמה", שהיא אחת המלאכות האסורות מן התורה.

צידה על ידי מלכודת, בשבת
לפיכך, בודאי שהמניח מצודה (מלכודת) בשבת, ומיד לאחר מכן החיה נלכדה בתוכה, חייב מן התורה משום מלאכת "צד". שאין חילוק בדבר, אם הוא צד את הבעל חיים בידו, או שהוא צד אותו על ידי כלי. שבכל אופן חייב משום צד.

ואם מניח את המצודה, ורק לאחר זמן נלכד הבעל חיים, אין האדם חייב מן התורה משום מלאכת "צד", מאחר ואין זו מלאכה ישירה שאסרה התורה, אלא רק בדרך עקיפה, שהמצודה פועלת לאחר מכן את פעולתה, כשתכנס החיה לתוכה.

אולם מבואר בדברי התוספות (שבת יז: ד"ה אין) שאסור להניח מצודות חיה ועופות ודגים בשבת, משום שרבותינו גזרו שלא לעשות כן, שמא בשעה שיניח את המצודה, תלכד בתוכה החיה, ונמצא עובר על איסור מן התורה. (ועוד יש טעמים אחרים לדון להחמיר בדבר). ולפיכך פסק מרן השלחן ערוך (סימן רנב ס"א), שאסור בהחלט להניח מצודה ללכוד בעלי חיים בשבת.

נמצא אם כן, שאסור לצוד בשבת בעלי חיים על ידי מצודות ומלכודות.

צידה על ידי מלכודת בערב שבת
אבל אם מניח את המצודה לפני כניסת השבת, מבואר בשלחן ערוך (שם) שהדבר מותר. שהרי התירו חכמים להתחיל במלאכה בערב שבת, אף על פי שהיא נגמרת מאליה בשבת. ולכן מותר להשרות בגדים בתוך מים בערב שבת, אף על פי שהם הולכים ומתכבסים בשבת. וכן כל כיוצא בזה. כמו שביארנו בכמה מקומות.

לכן לסיכום: מותר להניח מלכודות לפני שבת, אף על פי שהבעלי חיים נצודים בתוכם בשבת. אבל בשבת עצמה, אסור לעשות כן. ובהלכה הבאה נבאר את הדין לגבי מלכודות עכברים ומזיקים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה עם ג'וק גדול ,האם מותר לרסס עליו בשבת? י"ד סיון תשע"ד / 12 ביוני 2014

כמו שכתבנו, אסור לרסס ישירות על בעל חיים, כי בודאי הוא ימות על ידי כך. ומותר לרסס בסביבתו ולאפשר לו לברוח

האם מותר לצוד זבוב או יתוש בשבת ולאחר מכן לשחררו מחוץ לבית? י"ג אייר תשע"ד / 13 במאי 2014

אסור לעשות כן בשבת. (אף שבברכי יוסף כתב שהמיקל יש לו על מה שיסמוך, מכל מקום להלכה יש להחמיר בזה)

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה