הלכה ליום שלישי י"ז סיון תשפ"ג 6 ביוני 2023

הוספת תבלין לתבשיל בשבת

שאלה: האם מותר להוסיף תבלין, כגון פלפל שחור, לתבשיל בשבת, כדי לשפר את טעמו. וכן האם מותר להוסיף כורכום לתבשיל, כדי לצבוע אותו בצהוב, או שיש בזה איסור משום "צובע" או משום "בישול ?

תשובה: בהלכה בעבר, ביארנו באופן כללי את איסור צביעה בשבת, שמלאכת הצובע היא אחת משלשים ותשע המלאכות האסורות בשבת מן התורה.

צביעה באוכלין
בספר שבלי הלקט (לרבינו צדקיה בן רבי אברהם הרופא, שחי לפני כשמונה מאות שנה בעיר רומא שבאיטליה), כתב, צריך לעיין, לגבי נתינת הכרכום במאכל בשבת, אם יש בזה משום איסור צובע, ולפי דברי בעל היראים שאמר שאין דרך צביעה באוכלין, מותר. עד כאן.

ומבואר מדבריו, שבספר היראים כתב, שאין איסור לצבוע מאכלים בשבת, משום שאין זו דרך צביעה שאסרה התורה. שלא אסרה תורה אלא צביעה ממש, כגון צביעת בדים וכדומה, אבל מאכל, שאחרי צביעתו בדבר מאכל אוכלים אותו, אין זה בכלל צביעה שאסרה התורה. ולפי זה מותר יהיה לשים בשבת כורכום במאכל, בשביל לצבוע אותו בצהוב. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סוף סימן שכ), שאין דין צביעה באוכלין בשבת.

ורבינו הרמ"א ז"ל גם כן כתב להקל בצביעה בשבת במיני מאכל, שהרי כתב שמותר לערב בשבת יין לבן יחד עם יין אדום, ואין לחוש לצביעה, והביא ראייה לדבריו, שהרי מותר לערב בשבת ביצה עם חרדל, ואף על פי שהעירוב נעשה רק על מנת לתת צבע נאה בביצה, מותר, ואין לחוש לזה משום צובע. משמע שהרמ"א גם כן סובר שאין איסור צביעה בשבת במיני מאכל.

בישול תבלין בכלי ראשון
אולם העיר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהדבר פשוט, שאין להקל בהוספת כרכום וכדומה, אלא בכלי שני דוקא, כלומר, אסור להוסיף תבלין לתבשיל, אלא לאחר שהוציאו את התבשיל מן הכלי שנתבשל בו, לכלי אחר, אבל בכלי ראשון, שהוא הסיר שבו התבשל התבשיל, אסור בהחלט להוסיף תבלין, שהרי יש בזה איסור משום בישול התבלין בשבת, שמרוב רתיחת התבשיל, מתבשל גם התבלין. (חזון עובדיה שבת, חלק חמישי עמוד לב).

לכן לסיכום: אין איסור צביעה באוכלין בשבת, ומותר להוסיף כורכום למאכל בשבת בכדי לצבעו, כל שהוא ראוי לאכלו מיד אחר כך. (אבל אין להוסיף תבלין, אלא בכלי שני, אבל לא בכלי הראשון שבו נתבשל התבשיל, וכפי שהסברנו).

----------------------

הבהרה: נשאלנו הרבה, לגבי הוספת מים צוננים למיחם ביום טוב כשהוא על מצב "שבת". והשבנו שיש לאסור, משום שגוף החימום מתרתח יותר כאשר מכניסים מים צוננים, ויש בזה איסור של הולדת אש חדשה ביום טוב. ושוב שאלנו על זה מומחים לדבר, והשיבו שהדבר נכון רק לגבי מיחמים גדולים מאד שיש בהם טרמוסטט שמשנה את חום המיחם כאשר נכנסים מים צוננים. אבל במיחמים ביתיים אין בכלל חשש כזה, ומותר להוסיף לו מים צוננים ביום טוב, כאשר הוא על מצב "שבת", וכאשר יש צורך במים הללו לשתיה וכדומה. (ובשבת ברור שאסור לעשות כן). ואנו מודים לכל המעירים בזה, שיבורכו מפי עליון, ונזכה שלא להכשל בדבר הלכה.

----------------------

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי ביצה קשה שהיא עדין מעלה אדים מהחום מותר לשים עליה מלח? כ' סיון תשפ"ג / 9 ביוני 2023

רוב סוגי המלח, כבר מבושלים, ומותר לשים אותם אפילו בכלי ראשון. (מלבד מלחים שבאים ממחצבים, כמו מלח ההימלאיה).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה