מהמשנה במסכת שבת למדנו שאין מדליקין נרות שבת אלא בפתילה ובשמן הדולקים יפה, (כלומר שהאש דולקת יפה ואינה מסכסכת ומהבהבת בנר) ולפיכך מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית הדולק יפה. ואם אין לו שמן זית מדליק בשאר שמנים הדולקים יפה, ואם אין לו שמן יכול להדליק בנרות שעווה.
דנו הפוסקים אם יוצאים ידי חובת הדלקת נרות של שבת בנורות של חשמל. כי יש סוברים שמכיוון שנורות החשמל יש בהם אש ממש, ודאי שניתן לצאת בהם ידי חובת הדלקת נרות. אולם לדעת כמה פוסקים אין לסמוך על זה לעניין הדלקת נרות שבת. ובפרט בנורות החשמל הקבועות בבית אף בימות החול, שאז אין הדבר ניכר שהודלקו הנרות לכבוד שבת. ובפרט בארץ ישראל שעבודת ייצור החשמל נעשית בעוונות הרבים בשבת על ידי יהודים, שאז יש פוסקים שסוברים שבכלל אסור ליהנות מן החשמל בשבת, ובודאי שאי אפשר לברך על הדלקת נר כזה.
ולעניין הלכה פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שבמקום שאפשר להשיג נרות שמן או שעווה, בודאי שעדיף לצאת בהם ידי חובת הדלקת הנרות של שבת ויום טוב, כיוון שהדבר ניכר שהודלקו הנרות לכבוד שבת. ונכון לכבות את מנורות החשמל בבית לפני הדלקת הנר, ולכוין בברכת הדלקת הנרות גם על מנורות החשמל שידליק אחר הדלקת הנרות (ובפרט בזמנינו שעיקר התאורה בבית היא ממנורות החשמל ולא מן הנרות, ראוי לנהוג כאמור.)
אולם במקום שאין שום אפשרות להשיג נרות שמן או שעווה, אפשר לברך ולהדליק מנורות של חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה.
אולם יש להעיר שכל זה דווקא לגבי הדלקת נרות של שבת, שאפשר לצאת ידי חובה אף בנרות של חשמל, אם אין לו נר אחר, אבל לעניין נר הבדלה אין לברך ברכת "בורא מאורי האש" אלא על נר של אש גלויה ממש, (וטעם הדבר יבואר אם ירצה ה' בהזדמנות אחרת.)
